העתקת מאמרבהמשך למהפכה החקלאית מלפני עשרות שנים, ולמהפכה התעשייתית מלפני כ-200 שנה, אנו נמצאים כיום במהלכה של מהפכה שלישית, אשר השפעותיה עשויות בסופו של דבר לעצב את התרבות האנושית באופן חסר תקדים – המהפכה המדעית.

אחד ממאפייניה המרכזיים של המהפכה המדעית, אשר שינתה ומשנה את חיינו כמעט ללא הכר, הוא היווצרותה והפצתה של רשת האינטרנט ברבבות בתים בכל רחבי העולם, מה שהופך את הגלובוס, יותר מאי פעם בעבר, ל"עולם גלובלי", כמעט בכל דרך אפשרית.

עם זאת, כל מהפכה בהיסטוריה גררה גם השלכות שליליות מסוימות, כאשר גם עלייתה של רשת האינטרנט גררה מספר השלכות כאלו, וביניהן הפרות רחבות היקף של זכויות יוצרים בתחומים שונים. תופעה זו באה לידי ביטוי כמובן גם במדינת ישראל, שהינה חלק אינטגרלי מהמהפכה המדעית, ואף מובילת שוק במספר תחומים.

האם העתקת תוכן ממאמר באינטרנט נחשבת כהפרת זכויות יוצרים?

בניגוד למציאות היומיומית בה אנו חיים, במסגרתה ברור כי כולנו כפופים לחוקי המדינה, בקרב גולשים רבים באינטרנט קיימת תחושה כאילו האינטרנט החליף את "המערב הפרוע" של פעם, ומדובר בפלטפורמה בינלאומית הנמצאת מעל לחוקיה של מדינה כלשהי, ובה החוק מהווה במקרים רבים המלצה בלבד.

מסיבה זו, חשוב לזכור ולהדגיש, כי אף שהאינטרנט אכן מהווה פלטפורמה גלובלית, ולא קיים גורם אחד המהווה "האחראי על האינטרנט", הרי שהגולשים באינטרנט עודם כפופים לחוקי המדינה בה הם יושבים, וזאת גם במהלך גלישתם. כתוצאה מכך, גולש אשר הפר את אחד מחוקי מדינת ישראל במהלך גלישתו נחשב כמפר חוק לכל דבר ועניין, וחשוף לסנקציות המשפטיות הכרוכות בכך.

הדבר חל גם ביחס להעתקת תוכן ממאמרים באינטרנט. בדומה לאדם המעתיק תוכן מספר כתוב ללא רשות, גם אדם אשר מעתיק תוכן מוגן המצוי ברשת האינטרנט מפר בכך את זכויות היוצרים השייכות ליוצר המקורי, או למי מטעמו. הפרה שכזאת, לבד מהיותה הפרת חוק, חושפת את המעתיק לתביעה אזרחית, אשר עשויה להיאמד במאות אלפי שקלים ואף יותר, כתלות במהותה והיקפה של ההעתקה.

האם ציון המקור ממנו הועתק התוכן, או שמו של הכותב, מגן על המעתיק מתביעת זכויות יוצרים?

בעולמנו התחרותי, קיימת תפיסה רווחת בקרב גולשים רבים, לפיה מטרתו העליונה של יוצר התוכן היא להפיץ את דבריו לכמה שיותר גולשים, ושזכותו של הצרכן ליהנות מהתוכן עולה על זכותו של היוצר המקורי להפיק ממנו רווח כספי. גולשים אלו סבורים, כי אין בעיה בהעתקת התוכן, כל עוד הם מקפידים על הפניה לאתר המקורי, או ליוצר התוכן.

מדובר כמובן במשגה בסיסי. אף שמרביתם של היוצרים אכן מעוניינים בהפצה רחבה של התוכן שיצרו לגולשים נוספים, הרי שהדבר אינו מהווה בשום צורה מתן "יד חופשית" לכל גולש להעתיק כרצונו את התוכן ולהפיצו, ולו בצורה חלקית. גם אזכור המקור אינו מהווה הגנה מבחינת המעתיק, ועודנו מוגדר כמפר זכויות יוצרים, ומשכך חשוף לתביעה משפטית כנגדו, בהתאם לדיני זכויות היוצרים בישראל.

מתי כן ניתן לעשות שימוש בתוכן מקורי ברשת האינטרנט?

במטרה לאזן בין זכויותיו הלגיטימיות של היוצר המקורי, ובין השאיפה להפיץ ידע ורעיונות חדשניים בציבור, חוק זכויות יוצרים 2007 קובע, כי השימוש היחיד שאדם רשאי לעשות בתוכן המוגן בזכויות יוצרים, הינו "שימוש הוגן".

החוק מגדיר כשימוש הוגן, בין היתר, לימוד עצמי, דיווח עיתונאי וכתיבת ביקורת, ציטוט מבואות, או שימוש במוסד חינוכי, ובלבד ששימוש זה לא יניב למשתמש רווח מסחרי כלשהו מעצם השימוש.

דילוג לתוכן