במהלך השנים האחרונות, יותר ויותר אנשים נעשים מודעים לחשיבות ההגנה על זכויות היוצרים המוקנות ליוצרים למיניהם. תהליך זה, אשר בא לידי ביטוי גם במסגרת חקיקתו של חוק זכויות יוצרים תשס"ח-2007, הפך את הליך הגשת תביעה משפטית בגין הפרת זכויות יוצרים להליך נפוץ למדי, אשר מתרחש חדשות לבקרים.
עם זאת, פעמים רבות תביעות מסוג זה מוגשות כלאחר יד, וללא שיקול דעת מעמיק וביצוע עבודת הכנה מקיפה.
כתוצאה מכך, רבות מאותן התביעות נדחות מדי שנה על ידי בתי המשפט בישראל, וזאת מסיבות שונות ומגוונות. במאמר זה, אבקש לסקור באופן בסיסי את העילות העיקריות להגשת תביעה בגין זכויות יוצרים, וכן כיצד יש להגיש תביעה שכזו.
עילות להגשת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים משנת 2007 קובע, כי עילה להגשת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים מתקיימת רק במידה והמקרה הספציפי עונה על שלוש דרישות בסיס, וזאת באופן מצטבר:
- היצירה אשר שימשה כמקור להעתקה הינה "יצירה מקורית", וזאת בהתאם להגדרת החוק.
- היצירה הינה בעלת נוכחות גשמית, ואינה מהווה רעיון או תהליך, שעליהם חוק זכויות יוצרים לא חל.
- היצירה נכללת ברשימת היצירות אשר חוק זכויות יוצרים תקף לגביהן, וזאת בהתאם לסעיף 1 לחוק.
במידה ואכן נמצא, כי היצירה המקורית עומדת בשלוש דרישות אלו, במצטבר, יש לבחון האם השימוש שנעשה ביצירה המוגנת אכן מהווה הפרה של זכויות היוצרים של היוצר, או שמא מדובר ב"שימוש הוגן", אשר אינו מהווה עילה להגשת תביעה.
בהקשר זה, חוק זכויות יוצרים מגדיר שימוש הוגן כשימוש שמטרתו "לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך".
כמו כן, יש לבחון האם השימוש שנעשה ביצירה המוגנת אכן מהווה הפרה של זכויות יוצרים, או שמא מדובר אך ב"הסתמכות מותרת".
חשוב להבהיר בהקשר זה, כי לא כל דמיון בין שתי יצירות אכן מרמז בהכרח על מקרה של הפרת זכויות יוצרים, כאשר דמיון שכזה יכול לרמז על הסתמכות בדבר רעיון משותף, העומד בבסיסן של שתי היצירות השונות.
במקרים שכאלו, וכפי שהובהר דלעיל, החוק אינו מגן על זכויות היוצרים של רעיון או תפיסה, ומשכך לא קיימת עילה לתביעה.
מתי פונים לבית המשפט?
רק במידה ונמצא, כי היקף ההעתקה, מהותה, או אופן ביצועה, נעשו תוך הסתמכות מובהקת על היצירה המקורית, וזאת ללא כל ספק סביר, הרי שהדרך פתוחה בפני בעל זכויות היוצרים של היצירה המקורית להגיש תביעה משפטית כנגד הגורם המפר.
עם זאת, בתי המשפט בישראל הבהירו פעמים רבות, כי בעל זכויות היוצרים מצופה להקדים ולפנות ישירות לגורם המפר בדרישה להפסיק באופן מידי את השימוש האסור ביצירה, כאשר הימנעות מפניה שכזו עלולה לפגוע בעניינו של התובע, ואף להביא לדחיית התביעה תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות משפט.
במידה וגם לאחר הפנייה הגורם המפר לא חדל מפעילותו, הרי שיש באפשרותו של בעל זכויות היוצרים להגיש תביעה משפטית, כאשר תביעות אשר מסתכמות בסכום של עד 2,500,000 ₪ מופנות לבית משפט השלום, ותביעות שמסתכמות בסכום גבוה יותר מופנות לבית המשפט המחוזי.
חשוב לזכור, כי בעת הגשת התביעה יש גם לצרף מסמכים מפורטים, המתארים את היקף הפרת זכויות היוצרים מצד הנתבע, וכן את מידת הנזק הממוני והאחר שנגרם לתובע. כמו כן, מומלץ ביותר להקפיד ולהתייעץ עם עורך דין בקיא ומיומן בסוגיית זכויות היוצרים, וזאת טרם הגשת התביעה.
גישור לאחר הגשת תביעה
ברוב המקרים לאחר הגשת תביעה תופנו להליך גישור במסגרת בית המשפט. הגישור כרוך בעלות נוספת, וזאת במידה ותסכימו להשתתף בהליך זה.
המגשר הממונה על ידי בית המשפט ינסה להביא את הצדדים להסכמה משותפת וזאת מבטרה להמנע מההליך המשפטי ולחסוך את זמנו של בית המשפט. כל מה שנאמר במסגר הגישור נשמר בסודיות ואינו מובא לידיעתו של השופט, במידה והגישור נכשל.