יבוא מקביל מתייחס ליבוא מוצרים בעלי מיתוג, אמיתיים ולא מזויפים, אשר נוצרו על ידי היצרן, ומופצים בשוק החופשי ללא רשותו. באמצעות יבוא מקביל מיובאת סחורה בעלת רמה ואיכות שאינה פחותה באיכותה מהסחורה של היבואן הרשמי. היבוא המקביל נרכש לעיתים באמצעות האינטרנט ודרך מי שמפיץ אותו במדינה אחרת.
היבוא המקביל יעשה על ידי מי שלא קיבל בלעדיות על יבוא המוצרים, והוא מביא להוזלתם בלי לפגוע במוניטין היצרן.
היתרונות והחסרונות של יבוא מקביל
היתרון הבולט של יבוא מקביל הוא טיפוח שוק חופשי ותחרותי, ומניעת בלעדיות, ומונופוליזם. מחירי המוצרים ביבוא המקביל יהיו בדרך כלל יותר נמוכים ממחירי היבואן הרשמי, והוא יסייע בהורדת המחירים במדינות בעלי יוקר מחיה גבוה כמו בישראל.
היבואן ביבוא מקביל רוכש סחורה של היבואן הרשמי במחיר נמוך במקום אחר בעולם, ומוכר אותה בישראל, במחיר זול יותר ממחיר היבואן הרשמי. עם זאת, היבוא המקביל עלול לגרום לשחיקת המותג של היצרן. החיסרון של מוצרים שנמכרים ביבוא מקביל הוא בתיקונים, באחריות, ובשירות, העלולים להיות פחותים יותר מאילו של היבואן הרשמי.
היתרון של יבואנים רשמיים אשר מייצגים את היצרן, הוא השירות הנוח לצרכן, האחריות במקרה של פגם, המלאי, וחווית הקניה.
האם קיימות סכנות ביבוא מקביל?
הסכנה העיקרית ביבוא מקביל הוא היתכנות להדלפה של מוצרים מזויפים. לפיכך, כאשר מדובר במוצרי מזון ומוצרי טיפוח יש צורך באישור של משרד הבריאות.
מהן ההגבלות על יבוא מקביל?
היבוא המקביל עלול להיות בעייתי במקרים בהם משרד הבריאות והמכס מטילים הגבלות על היבוא. משרד הבריאות מציב נוהל מכביד לפיו רק המוצרים שרשומים בארץ יוכלו להיות מיובאים במקביל. כמו כן היבואן צריך להציג חשבונית ספק ותעודות משלוח שמעידות על כך שהספק בחו"ל ממנו נרכשו המוצרים, רכש אותם ממפעלו של היצרן, במדינת הייצור שלו, והמוצר יהיה לא יותר מבן שנה מאז ייצורו.
מיצוי זכויות רוחניות
היצרנים ממנים יבואן רשמי שדואג לשווק את המוצרים ולפרסם אותם, והם מוכרים את המוצרים במחירים שונים באזורים שונים.
הקניין הרוחני עוסק בזכויות של טובין לא מוחשיים. קביעת הבעלות וההגנה על קניין רוחני באה לביטוי באמצעות רישום משפטי של זכויות.
המיצוי של זכויות הקניין הרוחני כולל מיצוי לאומי, ובינלאומי. חוקי המיצוי הלאומי של זכויות הקניין הרוחני קובעים, שמוצרים בעלי סימן מסחר, יוכלו להימכר שוב באותו איזור לאומי אבל לא מחוצה לו, והעברתו למדינה אחרת תחשב להפרת סימן המסחר. כמו כן חוקים שעוסקים במיצוי בינלאומי של זכויות קניין רוחני מאפשרים למכור שוב, מוצרים בעלי מיתוג גם מחוץ לאזור הלאומי.
התנגדות ליבוא מקביל
ההתנגדות ליבוא המקביל באה בעיקר מצד היבואן הרשמי אשר משקיע כספים בבלעדיות, בפרסום ובמיתוג המוצר. היבואן הרשמי דואג למלאי עקבי, פרסומים, אחסון, תצוגה וכולי. לעומתו, היבואן ביבוא מקביל, אינו צריך להשקיע ממון בפרסום המוצר, במיתוג שלו, בתחזוקת חנויות תצוגה, ועל כן יכול למכור את המוצר באופן חד פעמי ובמחיר זול יותר. יבוא מקביל יכול להימכר גם מתוך מחסנים או באמצעות רשת האינטרנט וכרוך בהשקעה קטנה יותר ועלות נמוכה.
יבוא מקביל בראי הדין
יבוא של מוצרים מזויפים הוא אסור על פי החוק. עם זאת יבוא מקביל שאינו מזוייף, הינו מותר ואינו מהווה הפרה של החוק. המטרה היא לעודד תחרות הוגנת ושוק חופשי.
בתי המשפט מעודדים יבוא מקביל מהטעם שהוא מביא לתחרותיות ולהורדת מחירים. בית המשפט העליון קבע בפרשת טומי הילפיגר המפורסמת שמחסני היבואן שמייבאים מוצרים של טומי הילפיגר לישראל ומוכרים אותם באמצעות האינטרנט, ומתוך מחסנים, אינם פוגעים בסימן המסחר של היצרן טומי הילפיגר. להרחבה בנושא זה באתרו של עו"ד סער גרשוני – על יבוא מקביל
חשוב לציין כי על פי דיני הקנין הרוחני, קיים מונופול של בעלי הזכויות הרוחניות (פטנטים, סימני מסחר וכולי), בטריטוריה מסוימת. כמו כן קיים עקרון של מיצוי זכויות שמגביל את זכותו של בעל המונופול לשלוט בשיווק המוצרים שהוא מוכר. בעליו של סימן מסחר לא יכול למנוע שיווקו של המוצר, הגם שהשיווק נעשה ללא הסכמה ובניגוד להסכמים שנחתמו עם עם מפיץ/ סוכן רשמי ובלעדי.
מה יקרה אם לא יהיה יבוא מקביל?
הערמת קשיים על היבוא המקביל תגרום לייקור המוצרים. אם לא יהיה יבוא מקביל – היבואן הרשמי יוכל לגבות מחירים גבוהים יותר ממחירי המוצרים בחו"ל.