סימן מסחר מסמל את המוצר והוא מהווה מעין מותג. הסימן נועד להבחין בין מוצרים שונים .לבעלי סימן מסחר רשום, יש זכויות שמגינות על הסימן ומונעות מאחר לעשות בו שימוש, או בסימן שדומה לו ועלול להטעות את הצרכנים. רישום סימן המסחר תקף לתקופה ארוכה של שנים, כאשר ניתן לחדשו בתמורה לתשלום אגרה. מיותר אולי לציין כי לרישום הסימן יש חשיבות במסגרת השיווק העסקי.

מלבד סימני המסחר המקובלים שהם לוגו, אותיות, מילים, וצורות גרפיות דו מימדיות, ניתן לרשום גם סימן מסחר תלת מימדי. מדובר במוצר שצורתו תלת מימדית, וסימן המסחר של המוצר נרשם על הצורה התלת מימדית (לדוגמא: הקוביה ההונגרית). קיימים שני סוגים של סימני מסחר תלת מימדיים: צורת המוצר עצמו, והאריזה של המוצר.

מאחר וסימן מסחר אינו נחשב להמצאה אלא מיועד לצורך זיהוי ואבחון המוצר ולשמירה על המוניטין – הוא אינו מוגבל בזמן, וכל מתחרה עסקי יכול למכור מוצר זהה אבל בסימן מסחר אחר.

עם זאת, לגבי סימן מסחר תלת מימדי שמייצג את צורת המוצר עצמה, או את האריזה של המוצר, קיים חשש ממשי, שבשל רישום הסימן שמקנה זכויות בלעדיות לבעליו, בעל הסימן יזכה בבלעדיות על פיתוח האריזה או על צורתו המיוחדת של המוצר.

בלעדיות שכזו מוענקת בדרך כלל רק במסגרת של רישום פטנט ולתקופה קצובה. על כן, רשם הסימנים ובתי המשפט מתייחסים בחשדנות ובהיסוס לבקשות לרישום סימני מסחר תלת מימדיים, בעיקר מהטעם של פגיעה בתחרות החופשית.

רישום סימן מסחר תלת מימדי

התנאים לרישום סימן מסחר תלת מימדי על מוצרים המעוצבים בצורה מיוחדת ו/או על אריזותיהם הינם נוקשים ומחמירים. בתי המשפט דחו לא אחת בקשות לרישום סימני מסחר תלת מימדיים בשל אי עמידה בתנאים.

התנאים העיקריים לרישום סימן תחת מימדי שנקבעו בפסיקה הם :

צורת המוצר עצמה תירשם כסימן מסחר, וניתן יהיה לזהות באמצעותה את המוצר ואת היצרן;

הסימן יהיה כשר לרישום רק אם האופי המבחין שלו נרכש במהלך השימוש בו;

לצורת המוצר לא יהיה תפקיד פונקציונאלי משמעותי ו/או תפקיד אסטטי משמעותי אשר ישפיעו על בחירת הצרכן במוצר;

פרשת 'טופיפי' – הלכה מקדמית בנושא רישום סימן מסחר תלת מימדי

נ' אלפא אינטואיט מוצרי מזון בע"מ August storck kG   ע"א 11487/03,

יצרנית הממתק 'טופיפי', ממתק בצורת בלוט,  תבעה יצרנית אחרת שהעתיקה את צורת הממתק המיוחדת, ואת אריזתו. הממתק עצמו היה רשום כסימן מסחר.  בית המשפט  המחוזי דחה את התביעה בגין הפרת סימן מסחר, וקבע, כי צורתו של הממתק התלת מימדית לא יכולה להרשם כסימן מסחר ואין עליה הגנה.

התיק הגיע לבית המשפט העליון, שהפך את ההחלטה, ופסק, כי צילומי הממתק שנעשו מזוויות שונות וצורפו לכתב התביעה,  עונים על דרישות התקנות, ומאפשרים להבחין בסימן מכל צדדיו.

בית המשפט העליון קבע באופן תקדימי, כי הצורה החיצונית של מוצר יכולה להירשם כסימן מסחר, בתנאי שמדובר בצורה ייחודית שרכשה מוניטין, ושאין לה משמעות או חשיבות אסטטית או פונקציונאלית.

בית המשפט הדגיש, כי ניתן להרחיב את ההגנה של סימני המסחר, כך, שבהתקיימותם של תנאים מסוימים, הסימן יקבל הגנה גם על צורתו החיצונית באמצעות רישום סימן תלת מימדי.

בפסק הדין  קבעו השופטים כי ניתן להגן על זכויות היוצרים של המוצר התלת מימדי, גם  באמצעות רישום סימן מסחר על צורתו, שאינו מוגבל בזמן.

בית המשפט ציין כי על  פי תקנות סימני המסחר, ראוי לרשום הערה לגבי התלת מימדיות של הסימן בעת רישומו בפינקס הסימנים.

עד לקביעה זו אגב, ניתן היה לרשום סימן מסחר על לוגו דו מימדי של המוצר, ובתנאים  מיוחדים על האריזה התלת מימדית שלו. כדי להגן על הצורה החיצונית התלת מימדית של המוצר, היה צורך לרשום אותה כמדגם שנועד להגן על העיצוב התעשייתי, ושרישומו מוגבל ל- 15 שנים. לאחרונה נכנס לתוקף חוק העיצובים החדש, ולפיו כעת ניתנת הגנה לעיצוב תעשייתי עד 25 שנים. להרחבה בנושא: רישום של עיצוב.

פרשת עין גדי קוסמטיקס

ע"א 3776/06 עין גדי קוסמטיקס נגד רשם סימני המסחר (ניתן ב- 12.5.2008)

בהסתמך על הלכת 'טופיפי'  חזר בית המשפט בפרשת עין גדי קוסמטיקס,  על הכללים בנושא רישום סימני מסחר תלת מימדיים.  במקרה המדובר חברת עין גדי העוסקת בין היתר במוצרי קוסמטיקה, הגישה בקשות לרישום סימני מסחר, בענין רישום של סימן מסחר על  אריזות תלת מימדיות מעוצבות,  וכן רישום סימן מסחר על מוצר מסויים (נר). רשם סימני המסחר דחה את הבקשה וחברת עין גדי ערערה לבית המשפט העליון.

פסק הדין קבע כי סימן מסחר יכול לכלול גם סימנים תלת מימדיים, אולם הרישום של סימנים כאילו יתבצע כאשר צורתו של המוצר מאבחנת אותו משאר המוצרים, ולצורה אין תפקיד אסתטי או פונקציונאלי. לפיכך נפסק, שצורת הנר, שרישומה התבקש כסימן מסחר היא אינה בעלת מאפיינים ייחודיים, ולא ניתן לרשום עליה סימן מסחר ולהפקיעה מהציבור.

בית המשפט הדגיש שוב, שלא ניתן לרשום מוצר תלת מימדי כסימן מסחרי רק בשל אופיו המבחין הטבוע בו. הסימן יהיה כשר לרישום רק אם הצורה התלת מימדית רכשה אופי מבחין במהלך השימוש בו והיא מזוהה עם המוצר. הצורה של המוצר צריכה להיתפס בתודה של הציבור, כדי שיזהה אותה. כמו כן, צורה תלת מימדית שיש לה ערך פונקצונאלי, לא תוכל להרשם כסימן מסחר,  וזאת מישום שיש בה לפגוע בתחרות החופשית. למתחרים העיסקיים צריכה להיותה יכולת לעשות שימוש בפונקציונאליות ובאסתטיקה של צורת המוצר.

לסיכום : סימן מסחרי שצורתו תלת מימדית, יהיה אפשרי לרישום רק אם רכש אופי מבחין והוא אינו משמש למטרה פונקציונאלית.

פרשת נעלי קרוקס CROCS

הרשות לסימני מסחר, קבעה בענין נעלי קרוקס, כי התנאים הדרושים לרישום סימן המסחר שלהם כסימן תלת מימדי

 מתקיימים.

בית הדין הדגיש, כי כאשר התפקיד האסתטי עיצובי של המוצר הוא התפקיד המרכזי העומד בבסיס החלטת הצרכן לרכוש את המוצר, לא ניתן יהיה לרשום סימן מסחר תלת מימדי.

במקרה זה נקבע כי עיצוב הנעליים הוא אינו השיקול היחיד לרכישתן על ידי הלקוח. כמו כן נפסק כי סימן המסחר שהוא הנעל עצמה, רכש אופי מבחין כתוצאה מהשימוש שבו, וכי אין פגיעה בתחרות החופשית, ואין יתרון פונקציונאלי בצורת הנעל. לפיכך נקבע כי נעלי קרוקס יכולות להירשם כסימן מסחר תלת מימדי.