בניגוד לסוגים אחרים של קניין רוחני, כגון פטנטים או סימני מסחר, אשר הגנתם בדין הישראלי מחייבת רישום במשרדי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הגנת זכויות יוצרים אינה מחייבת רישום או הופעת סימן © על גבי היצירה.
ישנן מדינות אחרות, כגון ארצות הברית, שבהן ניתן לרשום גם זכות יוצרים. עם זאת, יובהר כי היעדר הרישום אינו מפקיע את ההגנה על היצירה.
עוד יובהר, כי בנוגע למרבית סוגי היצירות, הגנת זכות היוצרים עליהן פוקעת בתום 70 שנים לאחר מותו של היוצר. בתום פרק זמן זה היצירה הופכת לנחלת הכלל, וניתן לעשות בה שימוש ללא צורך ברישיון מיוחד או אישורו של מי שהיה בעל הזכות ביצירה.
אמנם, לא קיים מרשם זכויות יוצרים סטטוטורי שמכוחו ניתן רישיון לשימוש ביצירות כאלה ואחרות, אך אין הדבר אומר שלא ניתן לנקוט בפעולות משפטיות כנגד מי שהפר זכות יוצרים ביצירה.
לכן, על כל יוצר או בעל זכויות ביצירה אשר גילה מקרה של הפרת זכות יוצרים, לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני וזאת לצורך קבלת ייעוץ ראשוני וגיבוש תוכנית פעולה.
הפעולות המשפטיות שניתן לנקוט כנגד מי שהפר את זכות היוצרים
עורך דין קניין רוחני, לרוב, יפנה תחילה במכתב התראה למפר אשר במסגרתו ידרוש את הפסקת המעשה המפר את זכות היוצרים ו/או השימוש האסור ביצירה לאלתר, יחד עם פיצוי כספי לבעלים בגין ההפרה.
אם כשלה פעולה זו, באפשרותו של עורך הדין לפנות לבית המשפט המחוזי (שלו, לפי הדין בישראל, הסמכות הבלעדית לדון בתביעות קניין רוחני), ולהגיש תביעה כספית בגין ההפרה. במסגרת תביעה זו, יתבקש לרוב גם צו מניעה כנגד המפר.
זכאות לפיצוי במידה ולא נגרם נזק כתוצאה מההפרה
חוק זכויות יוצרים קובע, כי היה וקבע בית המשפט המחוזי שאכן בוצעה הפרה של זכות יוצרים, יזכה התובע בפיצוי של ל-100,000 שקלים חדשים לכל הפרה באופן נפרד.
חשוב לציין, כי פיצוי זה יוענק לתובע אף אם לא הוכח שנגרם נזק בגין ההפרה.