סוגיית זכויות היוצרים בישראל ובחו”ל זוכה למודעות הולכת וגוברת במהלך העשורים האחרונים, כאשר יותר ויותר אנשים בארץ ובעולם מבינים את החשיבות בהגנה על זכויות היוצרים של יוצרי תכנים מקוריים, והדבר גם בא לידי ביטוי בשורה של חוקים חדשים אשר עוסקים בנושא. מודעות זו באה לידי ביטוי בישראל במסגרת חוק זכויות יוצרים משנת 2007, אשר נועד להחליף את החוק הקודם משנת 1911, ולהרחיב את מעטפת ההגנה בתחום זכויות היוצרים.
עם זאת, עדיין קיימים מקרים בהם לא ברור האם מוצר מסוים מוגן על ידי זכויות היוצרים, וזאת לעיתים בשל חילוקי דעות האם אכן מדובר ביצירה מקורית. אחד ממקרים אלו מתייחס לסוגיית הבדיחות והקריקטורות, כפי שיובהר בהמשך המאמר.
מה החוק אומר?
בהתאם לחוק זכויות יוצרים משנת 2007, קיימת הפרדה בפועל בין בדיחות לקריקטורות מצוירות. בכל הנוגע לבדיחות, החוק להלכה אינו מגדיר אותן כ”יצירה מקורית”, אשר זכאית מתוקף כך להגנה של חוק זכויות יוצרים.
הדבר נובע מהעובדה, שבניגוד לכל יצירה מקורית, אשר מהווה “יצירה” בעלת קיום פיזי או רוחני ממשי, אשר אותו ניתן לאמוד ולבחון לכשעצמו, הבדיחה ביסודה היא רעיון העובר מאדם לאדם, ומשכך לא ניתן להגדירה כיצירה מקורית של אדם מסוים.
עם זאת, במקרים מסוימים החוק עשוי להכיר בניסוח ספציפי של בדיחה כמוגן תחת זכויות יוצרים, וזאת במקרים חריגים בהם הניסוח גלוי וידוע בציבור כמקושר לאדם מסוים, וזאת מעל לכל ספק.
יש לציין עם זאת, כי במקרים בהם מדובר באוסף בדיחות, אשר לוקטו ופורסמו באופן בלעדי על ידי אדם או גוף כלשהוא, החוק מכיר בהם כבעלי זכויות היוצרים על האוסף בכללותו, גם אם לא בנוגע לכל בדיחה בנפרד. משכך, כל שימוש אינו מותר באוסף זה מהווה הפרה של זכויות היוצרים של יוצר האוסף, ומאפשר הגשת תביעת פיצויים כנגד מפר הזכויות, בהתאם לקבוע בחוק.
ומה לגבי קריקטורות?
בניגוד לבדיחה הבודדת, אשר מהווה כאמור רעיון ולא יצירה, הרי שקריקטורה, אשר כרוכה בהגדרתה ביצירת תוכן חדש על גבי הדפוס, אינה שונה מכל טקסט מקורי כתוב, כגון ספרים, כתבי עת, מאמרי דעה וכיוצא בזה. מסיבה זו, חוק זכויות יוצרים אינו מבדיל בין הדברים, וכל קריקטורה מוגנת מיום יצירתה בהתאם לחוק, וזאת למעט ובמידה ויוצר הקריקטורה בחר לוותר על זכויותיו בה, ועשה זאת בצורה רשמית ובהתאם לנהלים שקבע החוק לעניין.
חשוב לזכור כי בהגדרה, מטרתו של חוק זכויות היוצרים היא לשמר ולהגן על רעיונות אינטלקטואלים אשר קיימת אפשרות לעבדם ולהשתמש בהם במסגרת שימוש מסחרי.
עובדה זו היא הבסיס לתשובה מהם התכנים אשר מוגנים במסגרת חוק זכויות היוצרים, ומהם אלו שאינם מוגנים. בעוד שבדיחות, במרביתם המוחלט של המקרים, אינן מאפשרות שימוש בהן לצרכים מסחריים, הרי ששימוש בקריקטורות לצורך כך בהחלט אפשרי. וזו הסיבה להתייחסות החוקית השונה לכל אחד מהדברים.
אמנם, ומטבע הדברים, מרבית האנשים אינם בקיאים בסוגית זכויות היוצרים, והדבר עלול פעמים רבות להוביל להפרת זכויות אלו בשגגה, וללא כוונת זדון, עובדה אשר בתי המשפט בישראל בהחלט מייחסים לה חשיבות במסגרת הדיונים בנושא. עם זאת, הפרה של זכויות יוצרים, לבד מהסוגיה החוקית, מהווה בפועל “גניבה” של רכושו של אדם אחר, ומשכך מהווה מעשה פסול מבחינה מוסרית.
משכך, מומלץ להקפיד, בכל מקרה בו יש ספק, להקפיד ולהימנע ממעשים אשר עלולים להיחשב כהפרה של זכויות יוצרים, וכך גם להימנע מדיונים משפטיים מיותרים, ומתשלום פיצויים בסכומים גבוהים.