המדגם הרשום הינו אחד מסוגי הקניין הרוחני, המוגדר בפקודת הפטנטים והמדגמים – 1924, כדלקמן: “קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ על ידי תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין הרואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מכנית.”
ההגנה המוענקת לבעל הזכות במדגם הרשום מהווה זכות יוצרים במדגם, וכוללת מגוון רחב של זכויות משפטיות אשר נועדו למנוע שימוש בלתי מורשה על ידי אחרים.
הגנה זו מאפשרת לבעל המדגם הרשום לנצל ולהפיק את התועלת הכלכלית המקסימאלית מיצירתו, שהינה פרי עמלו. מטרה נוספת של ההגנה המוענקת הינה עידוד ריבוי ופיתוח העיצובים התעשייתיים של מוצרי צריכה שונים.
הדין בישראל
היקף ההגנה הניתנת למדגם הרשום קבוע בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924 (תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל), וכן בתקנות המדגמים. יובהר, כי החלק בפקודה העוסק בפטנטים אינו תקף כיום והוחלף על ידי חוק הפטנטים.
בימים אלה מונח על שולחן הכנסת תזכיר הצעת חוק המדגמים, שמטרתו להחליף אף את החלק בפקודת הפטנטים והמדגמים העוסק במדגמים רשומים.
כיצד מוענקת הזכות במדגם?
ראשית, יודגש כי הזכות במדגם אינה מוענקת עבור מוצר שיוצר באופן חד פעמי, אלא רק כאשר מדובר בעיצוב של מוצר המיוצר באופן תעשייתי, אשר תוצאותיו תהיינה יחידות רבות של אותו מוצר, לכולן אותו הפן העיצובי.
קניית הזכות במדגם נעשית עם רישומו במשרדי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. רשות הפטנטים תאשר את רישום המדגם לאחר הליך של בחינת כלל האלמנטים העיצוביים במוצר ועמידתם בקריטריונים שמגדיר החוק.
יובהר, כי הרישום מתבצע ביחס לסוג מסוים של מוצרים, ולכן בשעת הגשת הבקשה לרישום על המעצב לציין עבור אילו קבוצות מוצרים הוא מעוניין לרשום את המדגם. התוספת השלישית לתקנות המדגמים מונה 30 סוגים של קבוצות מוצרים אליהן ניתן לרשום את המדגם (כגון ריהוט, פריטי ביגוד והלבשה, ציוד רפואי ומעבדתי ועוד).
היקף ההגנה המוענקת לבעל הזכות במדגם רשום
סעיף 37 לפקודת הפטנטים והמדגמים קובע כי כל עוד קיימת זכות יוצרים במדגם, אסור לשום אדם לבצע אחת או יותר מהפעולות הבאות:
(א) ליחד לצורכי מכירה, את המדגם או כל חיקוי תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו המדגם, חוץ אם יש לו רישיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו ליחד את המדגם כאמור לעיל;
(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי יחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום.
הפקודה קובעת כי על המפר את ההוראות הנ”ל לשלם פיצוי כספי לבעל זכות היוצרים, בצורת דמי נזק קצובים הקבועים בפקודה עבור כל עבירה בנפרד.
בנוסף, רשאי בעל הזכות להגיש תביעה משפטית כנגד העבריין ובמסגרתה לבקש כי בית המשפט יפסוק את גובה הפיצוי הכספי המגיע לו וכן יוציא כנגד העבריין צו מניעה.
לכמה זמן ניתן לרשום זכות במדגם?
סעיף 33 לפקודה קובע כי עם רישום המדגם ותשלום האגרה הנדרשת, תהא לבעליו זכות יוצרים עליו למשך חמש שנים מיום הרישום. את תקופת זכות היוצרים ניתן להאריך פעמיים נוספות, כאשר כל הארכה תהא למשך חמש שנים.