פרצה בחוק אפשרה לחברת טלראן להפר זכויות יוצרים: על תביעת צ’רלטון

חברת צ'רלטון תבעה את טלראן - מי ניצח במשפט?

חברת צ’רלטון תבעה את טלראן – מי ניצח במשפט?

החוק במדינת ישראל קובע, כי הפרת זכויות יוצרים מהווה עבירה המאפשרת לתבוע את המפר בסכומים כספיים גדולים. עם זאת, ובמקרה שלהלן, חברה אשר סייעה בהפרת זכויות יוצרים לא תידרש בתשלום פיצויים כספיים, וזאת עקב פרצה בחוק.

תביעת חברת צ’רלטון את טלראן תקשורת בגין הפרת זכות יוצרים

ראשית הסיפור בשנת 2006, במהלך אירועי גביע עולם בכדורגל. באותה השנה, חברת צ’רלטון רכשה מפיפ”א את זכויות היוצרים הבלעדיות לשידור משחקי המונדיאל במדינת ישראל, מה שהעניק לה זכות בלעדית להעביר בשידור חי את משחקי המונדיאל בישראל.

עם זאת, במהלך משחקי המונדיאל, חברה פרטית בשם “טלראן תקשורת”, עקפה בפועל את הגבלות השידור, בשעה שמכרה מטעמה כרטיסי קידוד, אשר הכילו פרטים שאפשרו להתחבר לשידורי המונדיאל אשר שודרו על ידי רשתות זרות מחוץ לישראל.

בעקבות זאת, במהלך שנת 2007 הגישה חברת צ’רלטון תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד טלראן תקשורת, בטענה להפרת זכויות היוצרים שלה, ודרשה ממנה תשלום פיצויים בסך של 3 מיליון ו-750 אלף שקלים, אשר בהמשך פחתו לסך של 2 מיליון ו-500 אלף שקלים. בתגובתה לכתב התביעה, טענה חברת טלראן תקשורת כי הכרטיסים שמכרה שימשו אך כאמצעי טכני לקליטת שידורי טלוויזיה שונים, ואין בהם כדי להפר ישירות את זכויות היוצרים של חברת צ’רלטון.

פסק הדין הראשוני

בפסק הדין שניתן בשנת 2011, נפסק כי טלראן תקשורת אכן הפרה את זכויות היוצרים של חברת צ’רלטון, ועל כן זו תחויב לשלם סכום פיצויים של מיליון ו-250 אלף שקלים. עם זאת, שני הצדדים ערערו על ההחלטה, והסוגיה הועברה לפתחו של בית המשפט העליון.

מה החוק בישראל מגדיר?

במסגרת ההליך המשפטי בבית המשפט העליון, דנו שופטי בית המשפט בשאלה האם על פי הוראות החוק הישראלי, מעשיה של חברת טלראן תקשורת הפרו בפועל את זכויות היוצרים, אשר ללא כל ספק ניתנו כדין לחברת צ’רלטון.

במסגרת הפסיקה, אשר ניתנה בשנת 2013, ציינו השופטים כי בניגוד למצב במדינות רבות בעולם המערבי, ובכללן ארצות הברית, החוק בישראל אינו מגדיר במפורש כי עקיפה של אמצעי הגנה טכנולוגיים, אשר משמשים לצורך הגנה על זכויות יוצרים, מהווים בפועל עבירה על חוק זכויות היוצרים.

השופטים הבהירו, כי לטעמם מדובר בפרצה קיימת בחוק, אשר נובעת מאי התייחסות המחוקק לסוגיה הספציפית שלהלן, ומשכך לא ניתן להרשיע את חברת טלראן תקשורת בהפרת זכויות יוצרים, שכן שידורי המונדיאל ברשתות הזרות שודרו כדין.

עם זאת, שופטי בית המשפט העליון הבהירו כי ייתכן שלחברת צ’רלטון עומדת הזכות להגיש תביעה כנגד טלראן תקשורת בעילות אחרות, ולשם כך החזירו את הדיון בתיק לבית המשפט המחוזי.

במסגרת פסק הדין, שופטי העליון הבהירו את מורת רוחם מהפרצה הקיימת בחוק, וקראו למחוקק לסגור פרצה זו בהקדם. יצוין, כי בימים אלו מגבש משרד המשפטים הצעת חוק בנושא, עם זאת, ומאחר וזו אך בשלבי גיבוש, לא ראו שופטי בית המשפט העליון לנכון להכריע בסוגיה, והותירו זאת לגוף המחוקק.

שאלות העולות עקב המקרה

במסגרת פסק הדין שלהלן, באה לידי ביטוי גישתו החוקתית המצומצמת של בית המשפט העליון, אשר במידה רבה עומדת בסתירה לגישה המרחיבה של בית המשפט העליון בתקופת כהונתו של השופט אהרון ברק.

בית המשפט העליון הבהיר, כי סמכותו המשפטית מתבססת על חוקים קיימים, וכי אין בכוונתו לנקוט עמדה בסוגיה מסוימת, כל עוד החוק לא התייחס אליה במפורש. בכך שרטט  בית המשפט את גבולות סמכויותיו, המבוססות על החקיקה הקיימת בישראל, והבהיר כי אין בכוונתו לעסוק בנושאים אשר אינו מוסמך באופן מפורש לעסוק בהם.

ראו גם:

הגנה על פורמט טלוויזיוני – האם קיימת הגנה שכזו?

.