העתיקו ממני תמונה או מאמר – מה אפשר לעשות?

העתיקו ממני תמונה או מאמר - מה ניתן לעשות?

העתיקו ממני תמונה או מאמר – מה ניתן לעשות?

הפרת זכויות יוצרים היא תופעה עתיקה, אשר ראשיתה עוד בימיהם הראשונים של חוקי זכויות היוצרים בעולם.

עם זאת, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת של השנים האחרונות, ובדגש על העלייה המטאורית בשימוש ברשת האינטרנט, מובילה למקרים רבים בהם בעלי אתרים מעתיקים תמונות או מאמרים המוגנים בזכויות יוצרים, וזאת למטרות שונות.

חשוב לזכור, כי החוק במדינת ישראל מכיר בזכויות היוצרים של יוצרי התכנים, ומעניק להם סעד משפטי במידת הצורך.

איך אפשר לדעת האם מישהו העתיק ממני תמונה או מאמר?

בניגוד לימים עברו, בהם הפרת זכויות יוצרים נעשתה לרוב באופן סמוי, הרי שבימינו, והודות לפיתוחם של מנועי החיפוש, ובראשם מנוע החיפוש של חברת “גוגל”, גילוי מקרים של הפרת זכויות יוצרים הפכה לרוב למשימה קלה למדי.

במקרים של מאמרים, הדרך הטובה ביותר היא פשוט להריץ שאילתת חיפוש על קטע מסוים מהטקסט, המסומן במרכאות, מה שמציג באופן מידי כל שימוש שנעשה בטקסט באמצעות שיטת “העתק-הדבק”.

לעומת זאת, במקרים של העתקת תמונות, כמו גם במקרים בהם התוכן המועתק עבר שינוי לשוני קל שאינו מונע ממנו להפר זכויות יוצרים, המשימה עלולה להיות קשה יותר.

עם זאת, במקרים רבים ניתן לאתר מקרים אלו באמצעות כלים טכנולוגיים שונים, אשר מפותחים על ידי חברות שונות בשוק הטכנולוגיה.

גיליתי שהעתיקו ממני תמונה או מאמר – מה עכשיו?

הדבר הראשון שחשוב לזכור ברגע שמתגלה עדות להפרת זכויות יוצרים על גבי הרשת, זה כי פעמים רבות, הגורם המפר אינו פועל מכוונת זדון, אלא פשוט אינו מודע לכך שהתוכן המועתק מוגן תחת חוקי זכויות היוצרים.

מסיבה זו, הפעולה הראשונה תמיד צריכה לכלול פנייה ישירה מטעם בעל זכויות היוצרים לגורם המפר, במסגרתה מובהר כי מעשיו של הגורם המעתיק מהווים הפרה של החוק, וכי הוא נדרש להסיר באופן מידי את התוכן המועתק מהרשת.

חשוב לציין בהקשר זה, כי במרבית המקרים, בתי המשפט אינם מתייחסים בעין יפה למקרים בהם בעל זכויות היוצרים בחר לפנות ישירות לערכאות משפטיות, וזאת ללא פניה קודמת לגורם המפר, שכן הדבר עלול להציגו כמי שמעוניין ב”רווח קל”, ולא בהגנה על זכויות היוצרים שלו.

עם זאת, גם במקרים בהם התוכן המועתק הוסר באופן מידי לאחר הפנייה הראשונית, ייתכן שלבעל זכויות היוצרים עדיין יש עילה לתביעה, וזאת בהתבסס על היקף השימוש האסור בתוכן, וכן במידת הזמן שזה הוצג שלא כדין. כך שבכל מקרה, הדבר אינו מונע הגשת תביעה משפטית בעתיד, ומציג את התובע כמי שמעוניין אך בהגנה על זכויותיו, ובהתאם לדין במדינת ישראל.

ואם הגורם המפר אינו מוכן להסיר את התוכן המועתק?

במקרים אלו, פתוחה הדרך בפני בעל זכויות היוצרים לפנות לערכאות משפטיות, וזאת על בסיס חוק זכויות יוצרים תשס”ח-2007, המאפשר פסיקת פיצויים לטובת בעל זכויות היוצרים בסכום של עד 100,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

לתביעה יש לצרף פירוט מלא של השתלשלות האירועים, לרבות תיעוד הפנייה הראשונית מטעם בעל זכויות היוצרים לגורם המפר, וכן פירוט בדבר היקף ההפרה והערכה של מידת הנזק הממוני והאחר שנגרם לתובע.

כמובן שגם פה כדאי להימנע מנקיטה בסכומים שאינם הגיוניים, שכן הדבר עלול פעם נוספת להציג את התובע כמי שמטרתו הינה “עשיית עושר שלא כדין”.

כמו כן, חשוב מאוד להסתייע בשירותיו של עורך דין מיומן ומנוסה, על מנת להבטיח שהתביעה תוגש בצורה שתבטיח פסיקה אוהדת מטעם בית המשפט, והשתת פיצויים בסכום הולם לחובת הגורם המפר.

ראו שאלות נוספות:

האם אפשר לתבוע אם צילמו לי את הבית?

למי שייכות הזכויות יוצרים – לעובד או למעביד?

.