הגנות לבעלי סימן מסחר
הגנות לבעלי סימן מסחר

סימן המסחר מאפשר זיהוי של טובין או שירותים, וכן משמש לצורך ייחוד וסימון של מוצרים. סימן מסחר שהוא רשום, מונע ושולל שימוש באשר לטובין מאותה הקטגוריה שלגביהם הוא נרשם בפנקס סימני המסחר, וכך שומר על המוניטין של המוצר, ומונע ממתחרים לנצלו.

כל שימוש בסימן מסחרי שהוא רשום על ידי גורם שאינו מורשה לכך, מהווה הפרה של דיני הקניין הרוחני ושל פקודת סימני המסחר.

תוקפו של סימן מסחר שנרשם הוא 10 שנים, וההגנה שהוא מעניק מתחילה מיום הגשת בקשת רישום הסימן לרשם. ניתן לחדש את הרישום כעבור כ- 10 שנים לתקופות נוספות של 14 שנים בתמורה לתשלום אגרה.

תהליך הרישום

רישום הסימן מתבצע אצל רשם הסימנים. ראשית, מחליטים על צורת הסימן, ועל סיווג המוצרים או השירותים שאליהם הוא מתייחס, מתוך רשימה של סיווגים מוגדרת בחוק.

לאחר מכן, בודקים אם קיים סימן דומה כלשהו לסימן שאותו מבקשים לרשום באותו הסיווג.

לאחר ביצוע הבדיקות מגישים את הבקשה לרשם, ומשלמים אגרת רישום. תוקף הרישום יהא ממועד הגשת הבקשה. לאחר שהסימן נרשם בפינקס הסימנים, נשלחת תעודת רישום לבעלי הסימן. ניתן להעביר בעלות בסימן המסחר לגורם אחר, וניתן לרשום את בעל הרשות בשימוש בסימן המסחר – כזכיין או מפיץ.

אישור הרשם

הרשם יבחן את הבקשה לרישום, ויבדוק האם לסימן יש אופי מבחין (שאינו גנרי או תיאורי בלבד). תהליך זה עשוי להימשך כשנה מיום הגשת הבקשה. אם קיים דמיון מטעה לסימן רשום אחר בקשר לאותם טובין / שרותים – הבקשה לרישום תידחה.

בקשת הרישום מתפרסמת ברשומות. אם מוגשת התנגדות לרישום הסימן, היא נדונה בפני רשם הסימנים, וניתן להגיש ערעור על החלטתו לבית המשפט המחוזי.

ההגנה שמעניק רישום סימן המסחר

רישומו של סימן המסחר נותן הגנה קניינית, וזכות שימוש בלעדית סימן הרשום לצורך מסחרי, בכל הקשור לטובין שלגביהם נרשם סימן המסחר. ההגנה של הרישום מאפשרת הגבלה בשימוש בסימן ומניעת הנאה מהמוניטין שלו על ידי אחרים מחד, וכן קידום עסקי לבעל הסימן, מאידך. כמו כן, כדי להוכיח הטעיה, מספיק להוכיח שהסימן רשום.

ההגנה הקניינית של רישום סימן מסחר במדינת ישראל – מוגבלת לישראל בלבד. מי שיעשה שימוש בסימן או בדומה לו, ביחס למוצרים שלגביהם נרשם הסימן וללא רשות, יחשב למפר של סימן המסחר הרשום ומספיקה לכך הוכחה שהסימן רשום בפינקס הסימנים.

רישום של סימן מסחר רגיל מגן על בעליו מפני גורם אחר שעלול לעשות בו שימוש עבור אותה קטגוריית מוצרים או שירותים. חשוב להזכיר, כי לגבי מוצרים מקטגוריה אחרת, אז מותר השימוש באותו סימן מסחר רגיל והדבר אינו עולה כדי הפרה.

עם זאת, כאשר מדובר בסימן מסחר מוכר היטב (ידוע היטב בישראל) אז לא ניתן לרשום אותו או לעשות בו שימוש בשום סיווג של מוצרים, ללא הסכמת בעל הסימן.

הפרת השימוש בסימן המסחר הרשום נחשבת לעוולה אזרחית וגם לעבירה פלילית. רישום הסימן מאפשר קבלת צווים זמניים מבית המשפט כמו צווי מניעה וצווי תפיסה של סחורות חשודות. בנוסף ניתן לתבוע פיצויים בגין ההפרה.

רישום סימן המסחר משמש גם כהרתעה מפני גורמים המעוניינים לעשות בו שימוש או בדומה לו עד להטעיית הציבור. אותם גורמים יירתעו מפני הסיכון שבהפרת הסימן הרשום. באופן דומה, מונע הרישום סכסוכים משפטיים לשווא.

הגנה לסימן מסחר ללא רישום

לסימן מסחר מוכר היטב קיימת הגנה לפי פקודת סימני המסחר גם ללא רישום. עם זאת, ההגנה תהיה מצומצמת מאחר ויהיה צורך להוכיח את המוניטין של הסימן.

כמו כן, כאשר גורם אחר מקדים ורושם סימן זהה, בעל הסימן שאינו רשום, נותר ללא זכויות. לעומת זאת, סימן מסחרי מוכר הייטב שהוא גם סימן רשום, מקבל הגנה רחבה מפני גורם זר שרוצה לעשות שימוש בסימן המוכר, לגבי אותם המוצרים, וגם למוצרים מקטגוריה שונה.

כאשר לא נרשם סימן מסחר לגבי טובין מסויימים שרכשו מוניטין משמעותי, ההגנה מטעם דיני סימני המסחר תהיה פחות רלוונטית, ויהיה קושי רב יותר להשיג צווי מניעה. עם זאת, ניתן לעשות שימוש בדיני העוולות המסחריות בטענה של עוולת גניבת עין, או באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט.

הגנה מחוץ לגבולות ישראל

רישום של סימן מסחרי במדינת ישראל אינו נותן הגנה מחוץ לגבולות המדינה. אמנת פרוטוקול מדריד לרישום סימנים בינלאומיים שאליה הצטרפה ישראל בשנת 2010, מאפשרת להגיש באמצעות מחלקת סימני המסחר, בקשה בינלאומית שנוגעת לסימן שנרשם בישראל, במסגרתה יתבקש רישום הסימן בכל המדינות שחברות באמנה.

דילוג לתוכן