ספר וזכויות יוצרים
ספר וזכויות יוצרים

בעבור אנשים רבים, המונח זכויות יוצרים, כפי שהיה לאורך מרבית ההיסטוריה, מקושר בעיקר לתחום הכתיבה, ובדגש על תחום הספרות.

חרף ההתמקדות לאורך השנים האחרונות בשאלת זכויות היוצרים בתחום המחשוב והאינטרנט, הרי שסוגית זכויות היוצרים בתחום הספרות עודנה בעלת משמעות רבה, וחשוב להבין את יסודותיה.

מה החוק אומר?

על פי חוק זכויות יוצרים אשר התקבל בכנסת בשנת 2007, כל יצירה שנוצרה על ידי אדם, בין אם כציור, שירה, ספר או מאמר, זכויות היוצרים שלה מוגנות על פי חוק, ונמסרות לידי היוצר עצמו, אלא אם ויתר על זכויות אלו מראש או לחילופין מכר אותן לגורם אחר.

החוק מבהיר, כי זכויות היוצרים חלות על כל יצירה, וזאת ללא קשר לשאלה האם זו פורסמה או לא, או לשאלה האם היצירה הועתקה בשלמותה, או בחלקה.

עם זאת, חשוב לציין כי זכויות היוצרים על יצירה כלשהיא אינן מתקיימות לעד, אלא לתקופת זמן מסוימת, אשר משתנה ממדינה למדינה.

נכון להיום, ועל פי החוק בישראל, זכויות היוצרים על יצירה ספרותית פוקעות בעבור 70 שנה ממותו של מחבר היצירה, בשעה שזכויות היוצרים על תצלומים לדוגמא, פוקעות לאחר 50 שנה בלבד ממותו של יוצר הצילום. כך שבכל מקרה, חשוב להתעדכן בכל מקרה לגופו, ובפרט מאחר ומדובר בנהלים דינמיים אשר משתנים תדירות.

מקרי בוחן

במסגרת הליך משפטי ת"א 2014/99, הגדיר בית המשפט את המשמעות המעשית של הפרת זכויות יוצרים בתחום הספרות. בית המשפט קבע, כי לא די בהוכחה בדבר דמיון בין היצירה המקורית לבין יצירתו של הנאשם, שכן מטבע הדברים, אנשים שונים המחברים יצירות בתחומים דומים נוטים במקרים רבים לכתוב בצורה דומה.

בית המשפט קבע, כי המבחן הראשוני בשאלה האם הנאשם אכן הפר את זכויות היוצרים של התובע במסגרת הטקסט שכתב, מתבסס על השאלה האם לנאשם הייתה גישה ישירה ליצירותיו של התובע. ובמידה וכן, האם היה באפשרותו לבצע שימוש אסור ביצירותיו, כזה שאינו כלול במסגרת השימוש החופשי, אשר נועד אך למקרים מוגדרים בחוק, כגון לימוד לצורך כתיבת ביקורת.

כמו כן, ובמסגרת הליך משפטי  Feist v. Rural, אשר נידון בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית, נידונה השאלה האם גם יצירה שאינה בעלת מאפיינים "מקוריים", כגון ספר טלפונים, עודנה מוגנת בזכויות יוצרים.

לאחר דיון מעמיק בסוגיה, קבע חבר השופטים כי ספר הטלפונים, בשל היותו מוצר מוגמר אשר מתבסס אך על ליקוט חומרים, ולא על "יצירה" של חומר חדש, אינו מוגן בזכויות יוצרים, וכך גם תוצרים בעלי מאפיינים דומים.

אם יש ספק – אין ספק

בסופו של דבר, קיים עיקרון אחד אשר רלוונטי לכל סוגית זכויות היוצרים, ובתחום הספרות בפרט. זהו העיקרון המוכר בשם "אם יש ספק – אין ספק".

אמנם החוק בישראל מגדיר סייגים לחוק זכויות יוצרים, וזאת ביחס ליצירות ספרותיות מסוימות, ובכפוף לתנאים הרלוונטיים, כגון הדרישה לחלוף תקופת זמן מסוימת, או דרישה לוויתור על זכויות היוצרים מראש (למשל במסגרת ויקיפדיה).

עם זאת, בסופו של דבר מדובר בנושא סבוך, כאשר כל טעות קטנה עלולה לחשוף את האדם לתביעה משפטית בהתאם לחוק, בסכום של עד ל-100,000 ₪.

מסיבה זו, בכל מקרה בו קיים צורך לבצע שימוש שאינו פרטי ואישי ביצירה אשר יש חשש כי היא מוגנת בזכויות יוצרים, חשוב מאוד להקפיד ולהתייעץ עם עורך דין בקיא ומנוסה בתחום זכויות היוצרים בטרם מעשה, וכך להימנע מהליכים משפטיים מיותרים, ומתשלום פיצויים גבוהים לבעלי הזכויות.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

צלם, יוצר או סופר? בדקו האם אתם מכירים את זכויות היוצרים שלכם

דילוג לתוכן