קניין רוחניבאופן מסורתי, התייחסו דיני הקניין לזכויותיו של אדם בנוגע לנכסים מוחשיים (כגון בעלות, החזקה וכדומה). כאשר מדובר בנכס מוחשי שהינו נכס מקרקעין (למשל: בית, דירה או אדמה חקלאית) או מיטלטלין (למשל: רכב, תכשיט או רהיט), ניתן להבחין על נקל בזכותו הקניינית של אדם באותו נכס, לרוב על ידי החזקה פיזית בנכס.

עם השנים, ובייחוד בעשורים האחרונים, החל המשפט הבין לאומי לתת חשיבות הולכת וגוברת לזכויות הקנייניות בנכסים שאינם מוחשיים ושהינם יציר מוחו של האדם. כך נולד והתפתח תחום נוסף, ונפרד, בדיני הקניין – תחום הקניין הרוחני (באנגלית – Intellectual Property).

מאפייניו המיוחדים של נכס בלתי מוחשי

הצורך ביצירת תחום משפטי נפרד וייחודי העוסק בנכסים בלתי מוחשיים נובע מהמאפיינים הייחודיים של נכסים אלה, אשר מקשים על ההגנה עליהם. למשל, אדם הרוצה למנוע מאחרים להשתמש בנכס מוחשי שבבעלותו יכול פשוט לשים אותו במקום שאינו נגיש לזולת (אם מדובר בחפץ) או לגדרו (אם מדובר באדמה). לעומת זאת, זמר אשר יוצר שיר אינו יכול למנוע מאחרים לשיר אותו או להעתיקו.

מאפיין נוסף של נכס בלתי מוחשי הינו היכולת להשתמש בו באותו הזמן על ידי מספר אנשים (למשל, מספר אנשים יכולים לצפות באותו סרט יחדיו), בעוד שמספר המשתמשים בנכס מוחשי הינו לרוב מוגבל מראש (למשל, שני אנשים אינם יכולים לנהוג ברכב אחד באותה עת).

ענפי הקניין הרוחני – לאילו נכסים ניתנת הגנה משפטית?

ישנם נכסים רבים, כגון רעיונות או תגליות, שאינם שייכים לאיש וכל אדם רשאי לעשות בהם שימוש כרצונו וכפי יכולתו. דיני הקניין הרוחני מעניקים הגנה משפטית רק בנוגע לזכויות בנכסים הבלתי מוחשיים אותם רואה הדין ככאלה שבבעלות יוצרם או מי שאליו הועברו הזכויות בהם, וזאת במספר ענפים ספציפיים ולפרק זמן מוגבל.

הענפים העיקריים בהם עוסקים דיני הקניין הרוחני הינם:

פרט לענפים הללו, קיימות זכויות קניין רוחני נוספות המוכרות בדין, כגון זכויות מטפחים בזני צמחים, כינוי מקור, זכויות מבצעים, מפיקים ומשדרים והגנה מפני תחרות בלתי הוגנת.

הצורך ברישום זכויות קניין רוחני

בנוגע לחלק מזכויות הקניין הרוחני, מחייב הדין בישראל את רישומן במשרדי רשם הפטנטים. הזכויות הטעונות רישום הינן פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. במדינות אחרות ניתן לרשום גם זכויות נוספות (למשל, בארה"ב הדין מאפשר רישום של זכויות יוצרים).

לבעל הקניין הרוחני הזכות לעשות שימוש בלעדי ביצירתו, והחוק מעניק לו הגנה משפטית כנגד העתקה או שימוש אסור בפרי עמלו על ידי אחרים, אך זאת לפרק זמן מוגבל (כקבוע בדין), שלאחריו תיהפך ההמצאה או היצירה לנחלת הכלל וכל אדם יהא רשאי לעשות בה שימוש.

דילוג לתוכן