דיני אינטרנט ורשת

אינטרנטבעידן הטכנולוגי בו אנו חיים כיום, מהווה האינטרנט את מקור המידע הגדול, הזמין והדינאמי ביותר. פרט להיותה מאגר מידע נרחב, משמשת רשת האינטרנט קרקע פורייה לפיתוח קשרים חברתיים, ליצירה אישית, בניית אתרים, שיווק והפצת מוצרים ועוד. הרשת הולכת ומתרחבת מדי יום, ונוגעת ליותר ויותר תחומים בחיינו, כגון תקשורת, בידור, חינוך, מסחר, בנקאות ואף פשע.

על אף קצב התפתחותה המסחרר של רשת האינטרנט, לא ניתן לומר שעולם המשפט מתאים עצמו למציאות המשפטית המתגבשת ומתפתח בהתאם.

למעשה, מספר דברי החקיקה הנוגעים ספציפית לתחום דיני האינטרנט הינו מועט ביותר, אינו מתעדכן בקצב מספיק ואינו בנוי בצורה מסודרת.

את מרבית התשובות לסוגיות המשפטיות הנוגעות לאינטרנט ניתן למצוא בפסיקת בתי המשפט ולא בדבר המחוקק, ואף ניסיונות אלה של בתי המשפט ליישם את הדין המצוי על תחום זה נותנים מענה חלקי בלבד ולא אחת יוצרים דינים סותרים.

התחומים בהם עוסקים דיני האינטרנט

לאור היותה של רשת האינטרנט מעין “עולם וירטואלי מקביל”, שבו אנו יכולים לבצע כמעט כל פעולה פיסית או משפטית שביכולתנו לבצע במציאות, הרי שכל תחום משפטי ניתן ליישום גם בנוגע לאינטרנט (כגון דיני החוזים, הקניין, הנזיקין, המשפט הפלילי וכדומה). עם זאת, ישנם מספר תחומי משפט המחייבים התייחסות מיוחדת כאשר אנו עוסקים בדיני אינטרנט, כגון:

–  דיני פרטיות והאזנות סתר

–  חופש הביטוי ולשון הרע באינטרנט

–  זכויות יוצרים באינטרנט

–  שמות מתחם

–  קניין רוחני וסימני מסחר באינטרנט

–  דואר פרסומי באינטרנט (“ספאם”)

–  חוזים מקוונים ודיני מסחר אלקטרוני

–  הימורים באינטרנט

–  פורנוגרפיה והגנה על קטינים מפני תכנים בלתי הולמים ברשת

סמכות השיפוט באינטרנט

ככלל, הן לעניין הסמכות המקומית והן לעניין הסמכות הבין לאומית, האינטרנט הוא חסר מקום וגבול טריטוריאלי. רכישת סמכות השיפוט המקומית, כאשר עוולה או מחדל נעשו באמצעות רשת האינטרנט, יכולה להתבצע לפי כל צג מחשב שממנו ניתן לצפות בהפרה. לשון אחר, כל מחשב המחובר לאינטרנט, יכול להוות את מקום המעשה או המחדל ומשכך להקנות סמכות שיפוט מקומית.

כאשר מדובר בתביעה שכולה בשטח מדינת ישראל, נקבע לא אחת בפסיקה כי סמכות השיפוט המקומית מוקנית לכל בית משפט בישראל בקשר לתביעות בגין עוולות, הפרת זכויות יוצרים ותחומי קניין רוחני נוספים.

קביעת סמכות השיפוט מורכבת הרבה יותר כאשר מדובר בסמכות שיפוט בין לאומית, מחשש לפגיעה בריבונותן של מדינות זרות.

בתי המשפט בישראל כמעט ולא דנו בסוגיה זו, אולם ניתן לומר כי הדעה המשפטית הרווחת בעולם מבהירה שלעניין זה לא מיקום השרת בו מאוחסן אתר האינטרנט הוא זה שקובע את סמכות השיפוט, אלא המקום שממנו האתר מנוהל ונשלט, והמידה שבה הוא פונה לאנשים שמצויים בפורום שבו מבוקש להפעיל את סמכות שיפוט.

זכויות יוצרים וקניין רוחני באינטרנט

זכויות יוצרים הן אחד מענפי הקניין הרוחני, המעניקות הגנה משפטית ליוצר או לבעלים של יצירה מקורית מפני שימוש בלתי מורשה על ידי אחרים. בהתאם לחוק בישראל, הגנת זכויות יוצרים תוענק לכל יצירה ללא תלות במדיום שבו פורסמה, ובלבד שתהיה מקורית.

משכך, החוק בישראל מחיל את הגנתו גם על תוכן מקורי שפורסם ברשת האינטרנט. בעל זכות יוצרים אשר נפגע מהפרה רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש צו מניעה כנגד המפר, וכן להגיש תביעה כספית בגין ההפרה.

זכות היוצרים אינה מחייבת רישום בישראל, להבדיל מזכויות קניין רוחני אחרות כגון מדגמים או סימני מסחר.

.