אינטרנטזכות יוצרים היא אחת מההגנות שבדיני הקניין הרוחני, אשר מוענקת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה על ידי אחרים.

חוק זכויות היוצרים הישראלי קובע, כי הגנה זו תוענק לכל יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית, כל עוד מדובר ביצירה מקורית, וזאת ללא תלות במדיום שבו פורסמה. לכן, גם תוכן מקורי שפורסם באתר אינטרנט יזכה להגנת זכויות יוצרים.

העתקת תוכן שפורסם באינטרנט

בימינו, מהווה רשת האינטרנט מקור המידע הגדול, הדינאמי והזמין ביותר העומד לרשות הציבור. בנוסף, משמשת הרשת מקום פורה לשיווק והפצת מוצרי צריכה, יצירה אישית, החלפת רעיונות ועוד. מדי יום מוקמים אלפי עמודי אינטרנט ואתרים חדשים, ובכל אחד מהם מושקעים מאמצים ומשאבים רבים, כגון זמן, כסף ויצירתיות. כאשר נעשה שימוש בתוכן אשר פורסם באתר אינטרנט, ללא קבלת רשות מבעל האתר ו/או בעל הזכות הקניינית בתוכן זה, מהווה הדבר הפרה של זכות יוצרים.

תופעה נפוצה ומרגיזה ביותר עימה מתמודדים בעלי אתרים הינה העתקת תוכן לאתר אחר, לרוב על ידי מתחרה. הדבר יכול להתבצע בקלות, על ידי פעולה פשוטה של סימון תוכן, העתקתו והדבקתו לאתר אחר. יובהר, כי העתקה אינה חייבת להיות דווקא של טקסט, אלא גם של התמונות באתר, הסמלים, העיצוב, הגופנים, וכל פריט אחר.

 מניעת הפרת זכות יוצרים באינטרנט

קיימים מספר כלים העומדים לרשותו של בעל אתר המעוניין למנוע העתקת תוכן, חלקם טכנולוגיים וחלקם משפטיים. בונה האתר יכול, למשל, לבטל את האפשרות לסמן תוכן המוצג באתר (למשל, תמונה או טקסט), או את האפשרות לבצע לגביהם פעולה של "העתק". בפן המשפטי, יכול בעל האתר לפרסם אזהרה בתקנון האתר ובעמודיו בנוגע לאיסור העתקת התוכן וההשלכות של מעשה זה.

מה אוכל לעשות אם כבר העתיקו תוכן מאתר האינטרנט שלי?

אין חולק כי מדובר אך בעניין של זמן עד שיהיה ניתן להתגבר על כל פתרון חדש למניעת העתקת תוכן, לאור ההתפתחות המסחררת של הטכנולוגיה בימינו.

אם כשלה פעולה למניעת ההעתקה, ובעל האתר איתר מקרה של העתקת מידע על ידי מי שאינו מורשה לכך, מומלץ כי יפנה בהקדם לעורך דין המתמחה בזכויות יוצרים וקניין רוחני לצורך קבלת ייעוץ ראשוני והמשך דרך פעולה נגד המעתיק.

לרוב, יפנה תחילה עורך הדין במכתב התראה למפר ובמסגרתו ידרוש את הסרת התוכן המועתק מהאתר לאלתר, יחד עם פיצוי כספי לבעל האתר בגין ההפרה. עוד באפשרותו של עורך הדין לפנות לבית המשפט המחוזי הרלוונטי (אשר לו סמכות בלעדית לדון בתביעות קניין רוחני), ולהגיש תביעה כספית בגין ההפרה שבמסגרתה יתבקש גם צו מניעה כנגד המפר. הדין הישראלי קובע, כי משקבע בית המשפט שבוצעה הפרה של זכות יוצרים, אף אם לא הוכח שנגרם נזק בגינה, יזכה התובע בפיצוי של בין 10,000 ל-20,000 שקלים חדשים, וזאת לכל הפרה באופן נפרד.

בכדי להפריד בין ההפרות השונות, בית המשפט יבחן את הערך הכלכלי העצמאי של כל פריט תוכן שנפגע.

בנוסף, יבחן בית המשפט את מידת ההשקעה שהושקעה בכל פריט ופריט. אם ניתן להבחין במידה ניכרת של יצירתיות, השקעה, ייחודיות ומחשבה התקיימות ברכיב מסוים באתר, שבוצעה לגביו הפרת זכות יוצרים, תוכר פגיעה זו כהפרה נפרדת המזכה את הבעלים בפיצוי נפרד. לעומת זאת, אם האתר עוצב כולו באותו סגנון, ולא ניתן להבחין במאמץ מיוחד שהושקע באיזה מרכיבי האתר שבוצעה לגביהם הפרה, יתייחס בית המשפט לכל ההפרות כאל הפרה אחת.

דילוג לתוכן