נכון אמנם כי בימינו, חלק ניכר מתחום המחקר והפיתוח (מו"פ), בישראל כמו במרבית המדינות המערביות, מתבצע מטעם חברות עסקיות ומסחריות, אשר דוגלות בחשיבותה של החדשנות כאמצעי עסקי, וכדרך להגדיל את הכנסותיהם.

עם זאת, וכפי שהיה מזה מאות ואלפי שנים, חלק משמעותי מתחום המחקר והפיתוח עודנו מתבצע בשוטף במסגרת מספר מצומצם של מוסדות מחקר שונים, וביניהם אוניברסיטאות ומכללות, מוסדות מחקר ממשלתיים, בתי חולים אוניברסיטאיים, וכדומה.

פעולתם של מכונים אלו, מניבה מדי שנה מספר רב של המצאות ופיתוחים שונים, אשר רובם המוחלט נועד בסופו של דבר לתרום לרווחת הציבור, ולסייע לכלל תושבי המדינה. עם זאת, אין משמעות הדבר שחידושים אלו ניתנים לשימוש חופשי לחלוטין, שכן גם חידושים אלו מוגדרים כקניין רוחני, על כל המשתמע מכך.

האם הקניין הרוחני מטעם מוסדות מחקר מוגן בחוק?

דיני הקניין הרוחני, הכוללים בחובם מגוון רחב של זכויות שונות, ולרבות רישום פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ועוד, הם אוסף של חוקים ותקנות, אשר מטרתם להבטיח את זכותו של היוצר המקורי על יצירתו, ולהקנות לו זכות שימוש בלעדית בה. מאחר וקיים שוני מהותי בין סוגים שונים של קניין רוחני, הרי שדיני הקניין הרוחני כוללים אף הם דינים שונים, המתייחסים לכל זכות בנפרד.

הרעיון המרכזי, העומד בבסיסם של דיני הקניין הרוחני, הוא כי כל המצאה מקורית זכאית להגנה חוקית, וזאת בכפוף לתנאים המופיעים בחוק. הדבר חל גם בכל הנוגע לפעילותם הענפה של מוסדות המחקר השונים, המניבים כאמור מספר רב של חידושים מדי שנה, כאשר כל חידוש שכזה זכאי להגנה מטעם החוק.

חשוב גם להזכיר, כי קיים שוני מהותי בין סוגים שונים של קניין רוחני, ואופי ההגנה החוקית על זכויות השימוש בהם. בניגוד לזכויות יוצרים לדוגמא, אשר חלות על יצירות מקוריות מהסוג המופיע בחוק, וזאת באופן אוטומטי, הרי שבכל הנוגע להמצאות ולפטנטים למיניהם, הגנה זו לא תחול באופן אוטומטי, ועל היוצר לרשום את ההמצאה או הפטנט על שמו כתנאי מוקדם להחלת ההגנה עליה. הדבר חל כמובן גם ביחס להמצאות או פטנטים שמקורם במוסדות מחקר שונים.

יש לזכור עם זאת, כי במקרים רבים, הזכות לעשיית שימוש בחידוש מסוים במוסדות מחקר אינה שייכת ליוצר המקורי, אלא נקבעת בשיתוף בינו לבין המוסד המחקרי ובין הגורם המממן. מסיבה זו, ועל מנת לקבוע למי עומדות זכויות השימוש בקניין רוחני אשר מקורו במוסד מחקרי כלשהו, יש לבחון בראש ובראשונה את ההסכם שנחתם בין שלושת הגורמים, המגדיר לרוב את זכויות השימוש בקניין בהמשך.

מתי ניתן לעשות שימוש מותר בקניין רוחני שמקורו במוסדות מחקר?

אף כי בכל הנוגע לקניין רוחני, החוק מגן ככלל על זכותו של היוצר לעשות בו שימוש בלעדי, ובפרט למטרות מסחריות, הרי שהחוק מכיר בכך שבמקרים מסוימים, ובתחום זכויות היוצרים בפרט, קיימים מקרים בהם ראוי להתיר עשיית שימוש ציבורי בתוכן המוגן, וככל שמדובר בשימוש מבוקר ושאינו למטרות מסחריות. שימוש מסוג זה מוגדר כ"שימוש הוגן", ומעוגן במפורש בסעיף 19 לחוק זכויות יוצרים 2007.

בהתאם לחוק: "שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, הוראה או בחינה על ידי מוסדות החינוך". מאחר ומטבע הדברים, חלק ניכר ממוסדות המחקר בישראל הינם גם מוסדות חינוך (כדוגמת אוניברסיטאות מחקר), הרי שבפועל החוק מתיר עשיית שימוש מצומצם ביצירות מקוריות המוגנות תחת חוק זכויות יוצרים, ובלבד ששימוש זה עומד בדרישות שלהלן..