אחת מהשאלות הנפוצות, העולות בכל הנוגע לתחום האדריכלות, היא האם יצירה אדריכלית מקורית זכאית להגנה בהתאם לחוקי זכויות היוצרים, ובמידה וכן, כיצד הגנה זו באה לידי ביטוי בשטח.

במהלך השנים האחרונות, ובמקביל לביקוש הגובר והולך בשוק הדירות, גם סוגיה זו עולה לעיתים קרובות יותר לכותרות.

בהקשר זה יש להזכיר, כי חוק זכויות יוצרים 2007 מבהיר במפורש, שההגנה על זכויות יוצרים תינתן ליוצר של יצירה מקורית, כאשר יצירה זו יכולה לבוא לידי ביטוי בשורה ארוכה של תחומים. יחד עם זאת, ליוצר המקורי שמורה הזכות להעביר את זכויותיו ביצירה לגורם אחר, ובין היתר למזמין היצירה.

מה אומר החוק?

חוק זכויות יוצרים, המונה כאמור שורה ארוכה של יצירות מקוריות הזכאיות להגנה על זכויות היוצרים שלהן, מתייחס גם למה שמכונה "יצירה אדריכלית", אשר יכולה לבוא לידי ביטוי כ"בנין או מבנה או מודל לבניין או מבנה". בכל אחד מהמקרים, מדובר ביצירה מקורית לכל דבר ועניין, אשר זכויות היוצרים בה נתונות בידי היוצר המקורי, וזאת באופן אוטומטי וללא צורך בפעולה כלשהי מצדו.

מטבע הדברים, הגנת זכויות היוצרים אשר חלה על יצירה מקורית כלשהי הינה מוגבלת בזמן, כאשר אורכו של פרק הזמן נקבע בהסתמך על שורה ארוכה של מאפיינים, ובין היתר זהותו של היוצר, מהות היצירה, וכן האינטרס הציבורי הנוגע בעניין. בכל הנוגע ליצירה אדריכלית, החוק מגדיר כי היוצר של יצירה מסוג זה ייהנה מהגנת זכויות יוצרים החל מיום יצירתה, ועד חלוף 70 שנה מיום פטירתו של היוצר. במידה והיצירה נוצרה על ידי מספר יוצרים, הגנת זכויות יוצרים תפוג 70 שנה לאחר פטירתו של האחרון מביניהם.

יש להבהיר בהקשר זה, כי לא כל שימוש ביצירה אדריכלית ללא אישורו של היוצר או היוצרים מהווה מטבעו הפרת זכויות יוצרים. החוק קובע, כי קיימים שימושים מסוימים ביצירה המוגדרים כ"שימוש הוגן", ואינם מהווים הפרה של זכויות היוצרים על היצירה. בין אלו ניתן למנות בחינה מחקרית של היצירה האדריכלית לצורך לימוד או כתיבת חוות דעת, צילום כבדרך אגב של היצירה במסגרת קטע מצולם, שימוש מוגבל ביצירה האדריכלית במסגרת הליך משפטי, ועוד.

מקרה לדוגמה

ת"א 193532/02 – עירית עפולה נ' צבי מוססקו ואח'

במקרה אחד לדוגמה, אשר נידון בפני בית משפט השלום תל אביב-יפו, דן בית המשפט בשאלה האם ביצוע שיפוץ מסוים במבנה עשוי להיחשב כהפרת זכויות היוצרים של היוצר המקורי, העומד מאחורי תכנונו של הבניין מלכתחילה. במקרה דנן, התביעה הוגשה מטעם האדריכל צבי מוססקו, המתכנן והיוצר המקורי של היכל התרבות בעפולה, וזאת כנגד עיריית עפולה, אשר בחרה לבצע שיפוצים חלקיים במבנה, וזאת כ-15 שנה לאחר השלמת בנייתו, וללא קבלת אישור מטעם היוצר המקורי.

במסגרת הדיון המשפטי, הובהר בראש ובראשונה כי בהתאם ללשון החוק, היצירה האדריכלית מוגנת תחת חוקי זכויות היוצרים, ואלו נמצאים באופן בלעדי בידיו של המתכנן, שהינו גם התובע. בהמשך, בחן בית המשפט האם השיפוץ המאוחר שנעשה במבנה עשוי להיחשב כהפרת זכויות היוצרים של היוצר המקורי, וזאת תוך התחשבות באופי השיפוץ והסטייה מהתוכנית המקורית מחד, והאינטרס הציבורי בביצוע השיפוץ בדרך הספציפית, שכאמור שינתה במידה ניכרת את מהותו הארכיטקטונית של המבנה כולו.

בהמשך, ובמסגרת פסק דינו של בית המשפט, נקבע כי היקפו הנרחב של השיפוץ, אשר נערך כאמור ללא התייעצות בתובע, אכן מפר את זכויות היוצרים שלו ביצירה האדריכלית. משכך, הורה בית המשפט לעיריית עפולה להשיב את הבניין לקדמותו, וזאת תוך פרק זמן של 36 חודשים.