סימן מסחר יכול להיות מורכב מאותיות, ספרות, דמויות, מילים או כל צורה אחרת, או צירופים של כמה מהם. הוא יכול להיות בשני מימדים או שלושה מימדים והמטרה שלו היא זיהוי מהיר של מקור המוצר וכן, לבשר לקונה את המקור של המוצר שהוא עומד לקנות. כלומר, פן שיווקי ופן צרכני.
סימן המסחר נותן לחברות, יצרנים או נותני שירות למיניהם את האפשרות לבנות לעצמם מוניטין ועוזר להם לגונן על עצמם מפני חברות מתחרות, בכך שאלה לא ינסו "לרכב על גב ההצלחה" שלהם ומכך גם לגרום להטעיית הציבור.
בימינו, סימני מסחר הם דבר חשוב והכרחי, עבור כל חברה, בכל תחום, ולמעשה ניתן להגיד שהוא מהווה מעיין נכס או קניין רוחני. כאשר חברה מתחרה מפרה את הזכות הבלעדית על סימן מסחר היא מבצעת עבירה פלילית וקמות לבעל הסימן זכויות משפטיות.
ההגדרה המשפטית של סימן מסחר מוכר היטב
ההגדרה המשפטית לסימן מסחר מוכר היטב נמצאת בסעיף הגדרות, סעיף 1, לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972, הקובע כי: "סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק".
חברה בעלת סימן מסחר שזכה להכרה ברמה בינלאומית יכולה להגן עליו בישראל גם אם היא אינה רשומה או פועלת בארץ (דוגמאות טובות לסימן מסחר מוכר היטב הם: קוקה-קולה, מקדונלדס, נייק וכדומה), אולם, כפי שנפרט בהמשך, במידה והסימן אינו רשום היקף ההגנה המשפטית בארץ קטן.
סימן מסחר מוכר היטב לעומת סימן מסחר שאינו מוכר היטב
סימן מסחר מוכר היטב הוא ייחודי ומוענק לסימני מסחר שהצליחו לזכות בפרסום נרחב ולהכרה בינלאומית או לאומית. מה שמייחד את סימן המסחר המוכר היטב זה שהוא אינו טעון רישום לעומת הסימן המסחר שאינו מוכר היטב החייב רישום בכדי לקבל נפקות משפטית.
כלומר, מי שסימן המסחר של חברתו זכה לפרסום והכרה נרחבים, גם אם סימנו אינו רשום בארץ, זכאי להגנה משפטית כאשר מתחרה עושה שימוש בסימן המסחר שלו.
אולם, כאשר הזכות של בעל סימן מסחר מוכר היטב מופרת הסעד היחידי בו הוא יכול לזכות הוא צו מניעה, לעומת הזכות לפיצויים אם הופרה הזכות בסימן מסחר שאינו מוכר היטב. בעליו של סימן מסחר מוכר היטב יוכל לזכות בפיצוי כספי רק אם יבצע רישום, לסימן המסחר שלו, בפנקס סימני המסחר.
בנוסף, אם סימן מסחר מוכר היטב נרשם בפנקס יהיה על רשם הסימנים לדחות כל בקשה מכל חברה, בכל תחום, שתבקש לרשום את אותו הסימן או סימן שדומה לו, גם בנקודה זו לסימן מסחר שאינו מוכר היטב הגנה פחותה.
נדגים: רשת ביגוד רשומה כסימן מסחר רגיל, במידה וחברה שמייצרת מוצרי חשמל תרצה לעשות שימוש בסימן המסחר שלה היא תוכל לעשות זאת כי מדובר בתחום עיסוק שונה, אך, אם רשת הביגוד רשומה כסימן מסחר מוכר היטב רוב הסיכויים שבקשת יצרנית מוצרי החשמל תידחה על הסף.
לסיכום
לסימן מסחר מוכר היטב מאפיינים משל עצמו ויתרונות ניכרים אך הוא מלווה בהגבלות מסוימות. לבעליו של הסימן המסחר מוטב לרשום את סימנו בפנקס סימני המסחר ולקבל את אישור הרשם כדי להיות זכאי להגנות הנרחבות של סימן ייחודי זה.
ראו גם: