אוהבים לצפות בתכנים באינטרנט? תוכן פירטי לא מטריד אתכם? יתכן שבקרוב תעמדו בפני מציאות משפטית שתאפשר לתבוע אתכם בתביעה אישית.
שרת המשפטים הנוכחית, הגברת אילת שקד שוקלת ברצינות לקדם חקיקה שכוללת גם אפשרות לסנקציות כנגד צרכני התוכן ולא רק כנגד אתרים המנגישים תכנים פירטיים לציבור הרחב.
נגישות לתכנים רבים
רשת האינטרנט מאפשרת כמעט לכל אחד ליהנות מנגישות רבה למידע ולתכנים בכל נושא שבעולם. בין התכנים השונים ניתן למצוא גם תכנים מודפסים, גם שירים מוקלטים או קליפים, גם סדרות טלוויזיה, סרטי קולנוע ותכנים רבים נוספים.
חלק מאותם התכנים מועלה לרשת באופן חוקי וללא הפרת זכויות יוצרים (פרויקטים כמו גוטנברג, בן יהודה, אתרים רשמיים של ערוצי טלוויזיה שונים).
חלק אחר מאותם התכנים מגיע בדרכים שונות לשרתים ולאתרים (כגון אתרי סטרימניג) שמציעים לכל דכפין גם תכנים פירטיים, שלא על דעת בעלי הזכויות. צריכה של תכנים אלה נעשית בקנה מידה רחב בארץ, אך יתכן שבקרוב תגיע חקיקה שתשים סוף למצב.
בעלי הזכויות חסרי אונים
במציאות הנוכחית, מגבלות שונות שניסו למנוע הורדת תכנים לא חוקיים או צריכת תכנים בצפייה ישירה פשוט לא עובדים. על כל אתר המספק תכנים פירטיים שנסגר קמים שניים אחרים.
אתרים רבים מסוג זה פועלים דרך שרתים ישראלים אך יש גם רבים הפועלים מחו"ל. ניסיונות לצמצם את היקף התופעה עלו בתוהו.
בעלי הזכויות, המרגישים עצמם נפגעים וחסרי אונים, לוחצים על מחוקקים ברחבי העולם וגם בארץ לפעול לא רק כנגד אתרי שיתוף התכנים. עד כה, ניסיונות דומים שהתקיימו בישראל לא צלחו.
לפני כחמש שנים, למשל, החלו צעדי חקיקה ראשוניים בכנסת דווקא בהקשר של חוק לשון הרע. הצעדים, שבאו לאפשר זיהוי של מוציאי דיבה שפעלו באופן ווירטואלי, רלוונטיים גם לעניין זכויות יוצרים.
הניסיון לחייב את ספקי האינטרנט להעביר מידע על משתמשים שונים בכדי שניתן יהיה לנקוט נגדם בצעדי ענישה יכול היה לעבור בקלות התאמה גם לנושא התכנים הפירטיים ברשת.
החקיקה בנושא לשון הרע לא עברה את המשוכה של הקריאה השנייה, אך כעת מבקשת שרת המשפטים לבדוק אפשרות להעביר חקיקה דומה לעניין הצפייה והצריכה של תכנים פירטיים.
נחוץ מודל אחר
לא רק מתנגדים מקרב צופי תכנים פירטיים מתנגדים באופן נחרץ לחקיקה שתחייב את ספקי האינטרנט למסור מידע אודות גולשים.
הרשת, שנחשבת לאחד הביטויים הדמוקרטיים והחופשיים ביותר של העולם המודרני, אמורה לדעת רבים להישאר כמה שיותר חופשית ונטולת פיקוח למעט במקרים חריגים.
התרת מסירת פרטים אישיים הנוגעים לגולשים ברמה האישית, מהווה, לדעת המתנגדים, חקיקה בלתי מידתית שתפגע באופן אנוש בזכות לפרטיות. המתנגדים חוששים גם ממצב שבו הנגישות למידע אודות הגולשים לא תסתכם רק בצפייה בתוכן פיראטי ואת כדור השלג הזה מוטב לעצור במוקדם ולא במאוחר.
ברבות ממדינות העולם, גם כאלו שהתירו חשיפה של פרטי גולשים, נמצא שלא היה בכך פתרון מלא ואמיתי לבעיית הפירטיות ברשת. עוד נמצא שכאשר חברות מפתחות מודלים עסקיים חלופיים, כגון אספקת תכנים לצפייה במחירים נוחים, הציבור הרחב בהחלט מקבל את הדברים בצורה חיובית. נחוץ, אם כן, להעדיף פתרונות שיגנו על בעלי זכויות היוצרים, אך בלי לפגוע בפרטיות הגולש. המתנגדים לחוק מוסיפים ואומרים שגופים מסחריים צריכים לקדם מודלים חדשים, שלא ילחמו בצרכנים אלא יפעלו בהתאם לכללים של העידן הטכנולוגי הנוכחי.
השקעה של משאבים במציאת פתרונות מוסכמים במקום עריכת מאבקים משפטיים בגולשים, רובם אנשים נורמטיביים לחלוטין, בהחלט תהיה הדרך העדיפה.