סיפורה של אנה פרנק לא מתקשר בדרך כלל לנושא המשפטי של זכויות היוצרים. מאחורי הקלעים, כך מתברר, מתקיים וויכוח מר בדיוק על נושא זה, שמנוע את פרסום היצירה החשובה לכלל הציבור. מעניין לדעת מה אומר החוק בעניין ומתי תהפוך היצירה לחופשית.

ללא גרסה דיגיטלית

סיפורה המרגש של אנה פרנק ידוע לציבור הרחב, אך רק באופן כללי. למרות שגרסאות שונות של יומנה של אנה פרנק פורסמו ברחבי העולם וכמובן גם בתרגום לעברית, ציבור הולך וגדל של אנשים מעדיף לקרוא את הספרים שלו באופן דיגיטלי.

חיפוש באינטרנט מעלה את העובדה התמוהה שגרסה מקוונת, בחינם, לא קיימת כמעט בשום מקום בעולם. לאור העבודה שמחברת היומן, אנה פרנק ז"ל, נפטרה באמצע שנות הארבעים של המאה שעברה זהו עניין תמוה ביותר.

על פי המקובל בעולם, זכויות היוצרים של כל כותב ויוצר תקפות לשבעים שנה בלבד. לאחר מכן, הזכויות על היצירה עוברות לכלל הציבור. פרויקט גוטנברג, למשל, וכן פרויקט בן יהודה הישראלי מלאים באלפי אלפים של יצירות שזכות היוצרים שלהם הסתיימה בשלב כזה או אחר. אז מדוע, אם כן, דווקא יומנה של אנה פרנק לא מפורסם לכלל הציבור?

יומניה של אנה פרנק

סיפורה של אנה פרנק, הסיפור שבא אל קיצו המר בשנת 1945, עם מותה של אנה במחנה הריכוז ברגן בלזן ממחלת מעיים שלא טופלה, מתואר באופן חי ומיוחד ביומן הידוע. מה שפחות ידוע הוא שגרסתו שמקובלת של היומן עברה עריכה ואפילו שינוי של ממש. העורך והמשכתב היה אביה של אנה, אוטו פרנק, שהלך לעולמו כמעט ארבעים שנה לאחר שביתו הלכה לעולמה.

אוטו פרנק ידע שמלבד כתב היד המקורי של ביתו מצויה גם גרסה נוספת, חומר גלם לספר קריאה שאמור היה לצאת לאור עם סיום המלחמה. אוטו החליט שיש לערוך את כתבי היד של הבת לפני שהללו יראו אור ויופצו.

בסופו של דבר, נוצר  מצב שבו מצויות שלוש גרסאות של יומנים, כאשר הגרסה שזכתה לתפוצה נרחבת ראתה אור לקראת סוף שנות הארבעים. מכיוון שכך, עולה הטענה שאת תקופת השמירה על זכויות היוצרים, כאמור כשבעים שנה, יש לספור רק משנת 1947 ולא משנת 1945. מכיוון שכך, יש עוד כמה וכמה שנים בטרם ניתן יהיה לעיין בחופשיות בגרסה המקוונת של יומנה של אנה פרנק.

נאבקים על הזכויות

גם אם הזכות על הגרסה המאוחרת של היומן אמורה להיות שמורה, מה קורה עם הגרסאות הוותיקות יותר, שגרסתן לא השתנתה? בנושא זה, חקיקה הולנדית יוצרת מציאות עוד יותר מוזרה.

על פי משפטנים הולנדיים המעורים בפרטים, דווקא הגרסאות הראשונות והמקוריות היו האחרונות להתפרסם. הפרסום, שנעשה מטעם קרן אנה פרנק, התבצע בשנת 1987 ולכן, רק מאז שנה זו יש להתייחס לתאריך שחרור הזכויות. בהתאם לנוהג בהולנד, שחרור הזכויות יתבצע רק בעוד עשרים שנה ועד אז, לא צפוי פרסום של היצירה החשובה הזאת באופן חופשי ולכלל הציבור.

הקרן ההולנדית, כך אומרים המבקרים, שאמורה לשמר ולפרסם את זכרה של אנה פרנק, מבקשת לעשות שימוש ציני בזכויות לטובת רווח כספי. מכיוון שיש עדיין ביקוש נרחב למדי ליומנים המודפסים, מסרבת קרן אנה פרנק לשחרר את הזכויות. אמנם יש מקומות ספורים בעולם שמתייחסים לזכויות היוצרים בצורה שונה (כמו פולין, למשל) אך זוהי רק טיפה בים. במרבית המדינות לא ניתן למצוא גרסאות חינמיות ומקוונת לאף גרסה של היומנים בהתגלגלות אירועים אבסורדית, אפשר לומר אפילו קפקאית.

ראו גם:

תוקפה של יצירה