הבעלות בדירה מקנה לבעלים אגד של זכויות קנייניות בנכס, כגון הזכות למכור את הדירה, להשכירה לאחר, למנוע מאחרים להחזיק בה או לבצע בה שינויים וכדומה.

נהוג לחשוב שהבעלות בדירה מקנה אף את הזכות למנוע מהזולת לצלם את הדירה מבחוץ ולעשות בצילום שימוש מסחרי או אחר, אך לא כך הוא הדבר בפועל.

בעידן הטכנולוגי בו אנו חיים, ניתן בנקל לאתר צילומים של בתים בכל רחבי הארץ באתרי אינטרנט דוגמת www.zoomap.co.il או בממשק Google Street View. אך האם קיימת עילת תביעה לאדם שביתו צולם מבחוץ?

חוק זכויות יוצרים

חוק זכויות יוצרים, התשס"ז-2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים"), נכנס לתוקפו בשנת 2008, והחליף את פקודת זכויות יוצרים משנת 1924 (פקודה מימי תקופת המנדט הבריטי), עליה התבססה שיטת המשפט בישראל בכל הנוגע לזכויות יוצרים עד אז.

זכות היוצרים, הלקוחה מתחום דיני הקניין הרוחני (להבדיל מזכות בעלות במקרקעין, שהינה מתחום דיני הקניין המוחשי), הינה זכותו של היוצר או של בעל הזכות הקניינית ביצירה כלשהי להעתיקה, לפרסמה, לבצעה בפומבי, לשדרה, להעמידה לרשות הציבור, להשכירה ו/או ליצור ממנה יצירה נגזרת. בנוסף, קיימת לבעל זכות היוצרים הזכות למנוע מאחרים שימוש ביצירתו, לרבות שימוש מסחרי.

האם קיימת הגנת זכות יוצרים על מבנה?

בהתאם לחוק זכויות יוצרים, הגנת זכות יוצרים מוענקת לכל יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית, ובלבד שתהיה מקורית, וזאת ללא תלות במדיום שבו פורסמה היצירה.

החוק קובע כיום, בין היתר, כי יצירה אומנותית הינה גם יצירה שהיא אדריכלית, המוגדרת כ"בניין או מבנה אחר, וכן מודל לבניין או למבנה כאמור". זאת, בעוד שבעבר הדין הקנה זכות יוצרים רק עבור מבנים שהוגדרו כ"מעשה אומן אדריכלי".

האם קיימת לבעל דירה זכות יוצרים בדירתו?

משראינו כי אכן קיימת זכות יוצרים במבנה, נשאלת השאלה למי מוקנית זכות זו. על אף הנטייה לחשוב כי באופן טבעי תוקנה זכות זו לבעל הדירה, לא כך נקבע בחוק זכויות יוצרים.

התשובה לשאלה טמונה בסעיף 35 לחוק זכויות יוצרים, העוסק ב"יצירה מוזמנת". סעיף זה קובע, כי כל עוד לא הוסכם אחרת בין מזמין היצירה ליוצר היצירה (במקרה שלנו, בית שהזמין פלוני מאדריכל), מוקנית זכות היוצרים ליוצר.

לפיכך, הבעלים הראשון של זכות היוצרים, כברירת מחדל, הינו האדריכל אשר יצר, עיצב ותכנן את המבנה.

האם צילום בית מבחוץ מהווה הפרה של זכות היוצרים?

ביחס למבנים כגון בתים ודירות, אשר החוק מגדירם כ"יצירות אדריכליות", נקבע בסעיף 23 לחוק זכויות יוצרים כי "שידור, או העתקה בדרך של צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזותי דומה, של יצירה אדריכלית …מותרים אם היצירה ממוקמת במקום ציבורי".

משכך, נראה כי לא ניתן למנוע מאחר לצלם מבנים אדריכליים מבחוץ או להתנות את הצילום בתשלום כלשהו.

האם ניתן להגיש תביעה לפיצויים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט?

אף כי הגשת תביעה מכוח זכויות יוצרים אינה אפשרית כאשר צולם בית מבחוץ, כאשר נעשה שימוש מסחרי כלשהו בתצלום על ידי אחר, אשר כתוצאה מהשימוש הפיק רווח כספי לעצמו ללא הסכמת הבעלים, ייתכן שהבעלים יכול להגיש תביעת פיצויים מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

זאת, בהתבסס על החלטת בית המשפט העליון בפס"ד אבני רביד, שם נקבע כי הצגת תמונת בית בעלון פרסומי ללא בקשת רשות מהבעלים, תזכה את האחרון בפיצויים סמליים, וזאת במטרה לשמור על התנהגות ציבורית עסקית נאותה.