אף כי מרביתנו נוטים לפרש אוטומטית את המונח "יצירה מקורית" כיצירה מגובשת ומובחנת, כדוגמת ספר, סרט, או תוכנת הפעלה של מחשב, הרי שבפועל, מדובר במונח רחב במיוחד, אשר עשוי לכלול בפועל כל גיבוב אותיות, המופיעות בצורה מסוימת האחת אחרי השנייה, ואפילו במידה ומדובר בספר טלפונים, או ברשימת קניות לסופר.

עם זאת, ובעוד שברור לכולנו כי בכל הנוגע לספר, או לסרט, מדובר ביצירות מקוריות אשר מוגנות תחת חוקי זכויות יוצרים, ואסורות להעתקה או לשימוש פומבי שלא בהיתר מטעם בעל הזכויות, הרי שביחס לאותן היצירות ה"חריגות" שלהלן, המצב פחות ברור לרובנו. הדבר חל במיוחד ביחס למאגרי מידע למיניהם, הכוללים רשימות ארוכות של אנשים, חפצים, וכדומה, אשר ממבט ראשון נראות אך כתוצר של "איסוף" ממקורות אחרים, ולא כיצירה מקורית העומדת בפני עצמה.

האם מאגרי מידע עשויים להוות יצירה מקורית, המוגנת בזכויות יוצרים?

ככלל, התשובה היא כן. מאגר מידע מסוים, אשר תוכנו לוקט וחובר באופן יזום, יכול בהחלט לענות על הגדרתה של יצירה מקורית, כפי שמופיעה בחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, ומשכך ליהנות מהגנת זכויות יוצרים כמשמעותה בחוק. החוק עצמו, במסגרת סעיף 1 לחוק, מתייחס במפורש לסוגיה זו, ומגדיר כי אחת מסוגי היצירות המקוריות, הנכללת במונח "יצירה ספרותית" היא:

"לקט" – לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע;

החוק מוסיף ומגדיר, במסגרת סעיף 4 לחוק, כי על יצירה ספרותית, שהינה יצירה מקורית – תחול הגנת זכויות יוצרים.

משכך, ומאחר ולקט נכלל כאמור במפורש במסגרת הרחבה של יצירה ספרותית, הרי שזכויות היוצרים יכולות בהחלט לחול גם על לקט, בדומה לכל יצירה ספרותית אחרת העומדת בקריטריונים.

באילו קריטריונים נדרש מאגר מידע לעמוד על מנת ליהנות מהגנת זכויות יוצרים?

אף שהחוק מכיר כאמור באפשרות שמאגר מידע יהא מוכר כיצירה מקורית, המוגנת בזכויות יוצרים, הרי שאין מדובר בחוק ברזל, ולא כל מאגר מידע באשר הוא, רנדומלי ככל שיהיה, זכאי אוטומטית להכרה כיצירה מקורית.

החוק אף מתייחס במפורש לסוגיה זו, במסגרת סעיף 4, סעיף קטן (ב), ומבהיר כי מקוריותו של מאגר המידע, או הלקט, נבחנת על סמך מידת המקוריות באופן הסידור ובאמצעי הליקוט של הנתונים הכרוכים בו.

משמעות הדבר היא, שעל מנת שמאגר מידע כלשהו יהא מוכר כיצירה מקורית, ומשכך מוגן תחת חוקי זכויות היוצרים, יש ראשית להוכיח כי אופן הסידור והעיצוב של נתוני המאגר, או אופן הליקוט וההוספה של הנתונים השונים בו, נעשו בצורה מקורית ומחושבת, ולא בצורה אקראית (לדוגמא באמצעות אלגוריתם אוטומטי מסוג כלשהו, שאינו דורש כלל מגע או התערבות מצד גורם אנושי).

מכך עולה, שבעוד שמאגרי מידע אוטומטיים, המתקבלים לדוגמא באמצעות מערכות ניתוח נתונים אוטומטיות, אינם מוכרים כיצירה מקורית, ומשכך אינם זכאים להגנת זכויות יוצרים, הרי שמאגר מידע אשר נוצר ומתופעל בצורה "ידנית", בהחלט עשוי להיכלל ברשימת היצירות המוכרות. כך לדוגמא, רשימת קניות, רשימת הצעות עבודה, מאגר פרטים אודות אנשים מסוימים, וכדומה, כולם עשויים ליהנות מהגנת זכויות יוצרים, כל עוד אלו מתאפיינים במקוריות הנדרשת.

יחד עם האמור לעיל, החוק מוסיף וקובע, במסגרת סעיפים 6 ו-7, כי זכויות יוצרים לא יחולו על חוקים, תקנות, דברי הכנסת, או על כל החלטה מטעם בית המשפט או כל רשות שיפוטית אחרת, וזאת מטעמים מובנים. עוד נקבע, כי מדגם, המשמש או מכוון לשמש לצורך תעשייתי, לא יזכה אף הוא להגנת זכויות יוצרים.