“כל הזכויות שמורות” ©

זכות יוצריםזכות יוצרים היא אחד מענפי הקניין הרוחני המרכזיים, אשר במסגרתה ניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה הגנה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה על ידי אחרים. בדרך זו, יכול היוצר לנצל ולהפיק את התועלת הכלכלית המקסימאלית מיצירתו, פרי עמלו.

בישראל ובשאר העולם נחשבת זכות היוצרים לזכות אדם בסיסית, ולפיכך היא זוכה להגנה נרחבת. זאת, במטרה להעניק תמריץ לבני האדם להמשיך וליצור, ולעודד את העשרת עולם הביטויים ואת האינטלקט החברתי בכללותו.

הענקת זכויות יוצרים ליצירה

בשונה מסוגי קניין רוחני אחרים אשר הגנתם בדין הישראלי מחייבת רישום במשרדי רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, הגנת זכויות יוצרים אינה מחייבת רישום בפנקס כלשהו. במדינות אחרות (למשל, בארצות הברית), ניתן לרשום גם זכות יוצרים, אולם היעדר הרישום אינו מבטל את ההגנה על היצירה.

בהתאם לחוק זכויות יוצרים, התשס”ז-2007, הגנת זכות יוצרים תוענק לכל יצירה ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוזיקלית, בתנאי שמדובר ביצירה מקורית. זכות היוצרים ביצירה מעניקה ליוצר או לבעל הזכות הקניינית ביצירה לעשות בה, או בחלק מהותי ממנה, אחת או יותר מהפעולות הבאות: העתקה, פרסום, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור, עשיית יצירה נגזרת והשכרה.

האם חובה לציין “כל הזכויות שמורות” ביצירה מוגנת?

כאשר יוצר או בעלים של יצירה מבקש להדגיש כי היא מוגנת בזכויות יוצרים, נהוג לסמנה בסימן © (קיצור של המילה “copyright” באנגלית) ולהוסיף לה את הכיתוב “כל הזכויות שמורות”. עם זאת, ברוב מדינות העולם (לרבות בישראל) הדבר אינו הכרחי.

בעבר, מתוקף אמנת בואנוס איירס משנת 1910, היה צורך בציון משפט זה על גבי יצירה על מנת שתהא מוגנת בזכויות יוצרים. עם זאת, תיקון ברלין לאמנת ברן משנת 1908 (עליה גם ישראל חתומה), אסר על כל מדינה חברה באמנה להתנות את ההגנה המשפטית המוענקת ליצירה כלשהי באקט פורמאלי כלשהו (למשל ציון המשפט “כל הזכויות שמורות” או חובת רישום בפנקס רשמי של המדינה), ולכן אין כל חובה לציין ביצירה את עובדת היותה מוגנת.

חרף האמור, רבים עדיין נוהגים לציין עובדה זו ולהוסיף סימן הגנת זכות יוצרים לצורך הבהרה או מחוסר ידיעה. לציון עובדת היות היצירה מוגנת עשויים להיות יתרונות ראייתיים במקרה של דיון בהפרת זכות יוצרים אשר יובא בפני בית המשפט בעתיד.

הגנת זכויות יוצרים מוגבלת בזמן

בנוגע למרבית סוגי היצירות, ההגנה המשפטית עליהן פוקעת בתום 70 שנים לאחר מותו של היוצר. לאחר מועד זה, היצירה הופכת לנחלת הכלל. ברחבי העולם נהוג לחגוג מדי שנה ב-1 בינואר את “יום נחלת הכלל” לציון עובדה זו.

יצירות שינן מוגנות בזכויות יוצרים

החוק קובע כי זכויות יוצרים לא מגנות על הרעיונות הכלליים שמאחורי היצירה (הנחשבים לנחלת הכלל), אלא רק על הביטויים המקוריים שבה. למשל, מנגינה שיצר מלחין יכולה להיות מוגנת בזכות יוצרים, אך לא הסגנון המוזיקלי אליו היא משתייכת.

עוד נקבע בחוק, כי זכויות היוצרים אינן מגנות על תהליכים ושיטות ביצוע, מושגים מתמטיים, עובדות או נתונים וחדשות היום. עם זאת, זכות היוצרים יכולה לחול על דרך ביטוי של אחד מהנ”ל, ובלבד שמדובר בדרך ביטוי מקורית.

בנוסף, החוק מעניק הגנה גם ליצירות נגזרות מיצירה מקורית, בהתקיים תנאים מסוימים. כאשר קיימים ביצירה הנגזרת רכיבים בעלי יצירתיות מקורית, תינתן הגנת זכויות יוצרים לרכיבים אלה בלבד (ולא ליצירה השלמה, אם היא מבוססת מהותית על יצירה אחרת).

.