המונח "פטנט" הוא מונח משפטי ייחודי, אשר מתאר את הזכות הבלעדית המוענקת ליוצר של יצירה מקורית לעשות בה שימוש כרצונו, במגבלות החוק, וזאת לתקופת זמן קבועה מראש.
המונח מראשיתו נועד על מנת לאזן בין שתי מטרות מנוגדות: מחד השאיפה להכיר בזכותו של כל יוצר ליהנות מפרי יצירתו, וכך לעודד את יצר החדשנות בקרב יוצרים בתחומים שונים, ומאידך השאיפה להנחיל פיתוחים טכנולוגיים לציבור הרחב, וכך לתרום להתפשטות הקדמה הטכנולוגית.
לצורך איזון בין שתי מטרות אלו, מדינות שונות ברחבי העולם בחרו לעגן את סוגיית ההכרה המשפטית בפטנטים למיניהם, וזאת במסגרת חוקים מיוחדים אשר מסדירים את דרך ההכרזה על פטנט, וקובעים מהי ההגנה המשפטית המוענקת למחזיק בזכויות הלגיטימיות על פטנט, במרבית המקרים היוצר המקורי. בישראל, תחום הפטנטים מוסדר אף הוא במסגרת חוק ייעודי, שהינו חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967.
מה כולל חוק הפטנטים בישראל?
חוק הפטנטים הישראלי הוא מסמך משפטי עב כרס, אשר כולל כמעט מאתיים סעיפים שונים, אשר מחולקים לארבעה עשר פרקים. החוק מורכב ממספר חלקים שונים, אשר המרכזיים שביניהם יתוארו להלן:
- הגדרות – בדומה לכל חוק בישראל, פרק המבוא כולל הגדרות משפטיות אשר נדרשות לצורך הבנת סעיפי החוק השונים.
- כשירות לפטנט – בחלק זה, החוק מגדיר מהם התנאים הנדרשים על מנת להכיר בהמצאה מסוימת כ"פטנט", הזכאי להגנה משפטית מטעם החוק. מטבע הדברים, לא כל "חידוש" פעוט ניתן להגדרה בפטנט לכל דבר, והחוק מגדיר כי על מנת להיות מוכר כפטנט, על היצירה להיות מקורית, ובעלת אלמנט חדשני משמעותי, וזאת בין היתר.
- הליך רישום פטנט – בחלק זה, מוגדר הנוהל החוקי לצורך הכרה ביצירה מקורית מסוימת, אשר עומדת בתנאים שנקבעו בחלק הקודם, כפטנט. הנוהל כולל את דרך הגשת הבקשה להכרה בפטנט, מיהו הגורם המוסמך לבחון ולאשר את הבקשה, וכיצד ניתן לערער על החלטתו של הגורם במידת הצורך.
- תחולת הפטנט – בחלק זה, מוגדר מהו תוקפו של פטנט מסוים, וכן מהן הדרכים החוקיות המאפשרות להאריך את תוקפו המשפטי של פטנט.
- בעלות בפטנט – בחלק זה, מוגדר מיהו ה"בעלים" החוקי של כל פטנט, וכיצד בעלות זו נקבעת במקרים שונים, ובין היתר במקרים של בעלות משותפת. כמו כן, בחלק זה נקבע מהו הנוהל החוקי להעברת בעלות על פטנט מגורם אחד למשנהו.
- סמכויות המדינה – בחלק זה, החוק מגדיר מהן הסמכויות המוענקות למדינת ישראל במסגרת תחום הפטנטים, וזאת לרבות זכותה של המדינה לנצל המצאה מסוימת לצרכיה, ומהו הפיצוי אשר יועבר לבעליו החוקיים של הפטנט.
- הגבלת זכויות בעל הפטנט – בחלק זה, החוק מגדיר סייגים לזכותו של היוצר המקורי על הפטנט הרשום על שמו, וזאת במקרים בהם טובת הציבור מחייבת הפקעה, מלאה או חלקית, של זכויות אלו.
- הפרת פטנט – בחלק זה, החוק מגדיר מהן הסנקציות אשר יינקטו כנגד גורמים אשר מפירים את זכות השימוש הבלעדית של בעל הפטנט, וזאת לרבות תיאור הליך הגשת תביעה בגין הפרת פטנט, וקביעת הגורם המנהלי אשר לו הסמכות לדון בהפרות אלו.
למי פונים במקרה של הפרת פטנט?
ככלל, הסמכות לדון במקרה של הפרת פטנט נתונה בידי מערכת המשפט בישראל, דהיינו בית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, וזאת כתלות בגובה הסכום המוכלל בכתב התביעה.
מסיבה זו, בשעה שאדם סבור כי זכויותיו בפטנט מסוים הופרו על ידי גורם שלישי כלשהו, יש באפשרותו להגיש תביעה משפטית לגורם המתאים, וזאת בצירוף כלל המסמכים הרלוונטיים, המעידים על היקף ואופי הפרת זכויותיו בפטנט.