למי שייכת זכויות היוצרים - לשכירה או למעסיקים?עיקרון הבסיס בדיני זכויות יוצרים, בארץ כמו גם מחוצה לה, הוא כי בכל הנוגע ליצירה מקורית, זכות השימוש בה ניתנת באופן בלעדי ליוצר המקורי, ורק לו האפשרות לעשות בה שימוש מסחרי ולהפיק ממנה רווחים כספיים. זכות זאת, המוכרת בשם ״זכות יוצרים״, מוענקת אוטומטית ליוצר המקורי, ומצויה בידו למשך פרק זמן מוגבל, כאשר לאחר מכן היצירה מועברת לרשות הציבור, ומשוחררת לשימוש חופשי.

עם זאת, קיימים בחוק מקרים חריגים בהם, גם במידה ועסקינן ביצירה מקורית, הרי שהיוצר המקורי לא יהא זכאי ליהנות מזכויות יוצרים באופן אוטומטי. אחד מאותם במקרים הוא בשעה שהיצירה נעשתה על ידי שכיר, בעת העסקתו מטעם מעסיק, וכחלק מתנאי עבודתו, וזאת בהתאם לפירוט לעיל.

יצירה שנוצרה על ידי שכיר במקום עבודה – למי שייכות זכויות היוצרים?

חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, במסגרת סעיף 34, מגדיר במפורש כי:

״מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם כן הוסכם אחרת.״

יש לשים לב למסקנה העולה מנוסח הסעיף, כי לא בכל יצירה מקורית אשר נוצרת על ידי שכיר במקום עבודתו, זכויות היוצרים יהיו שייכות למעסיק באופן אוטומטי. בפועל, סעיף זה יוצר 3 דרישות, אשר נדרשות להתקיים יחדיו על מנת שזכויות היוצרים ביצירה מקורית יינתנו אוטומטית למעסיק ולא ליוצר המקורי:

  1. היצירה נוצרה על ידי עובד, המועסק ע״י גורם אחר.
  2. היצירה נוצרה כחלק מעבודתו של העובד, ובמהלך ביצועה.
  3. לא הוסכם בין העובד והמעביד כי זכויות היוצרים יינתנו לגורם אחר.

כך לדוגמא, במידה והיצירה נוצרה על ידי העובד, במהלך שעות עבודתו, ובהתאם לדרישות המעסיק ולדרישות העבודה, וככל שלא הוסכם אחרת, הרי שזכות היוצרים אכן מוענקת למעסיק. לעומת זאת, במידה והיצירה אכן נוצרה על ידי העובד, אולם בזמנו הפרטי, ושלא לצורך עבודתו, הרי שהמעסיק לא ייהנה מזכויות יוצרים בעבודה, ואלו יוותרו בידי היוצר המקורי, דהיינו העובד.

כיצד ניתן להבטיח כי זכויות היוצרים יוענקו למעביד מלכתחילה?

אחת מהסוגיות המהותיות, שחלק ניכר מהמעסיקים בישראל נדרשים לתת עליה את הדעת, היא כיצד להבטיח כי פרי עמלם של העובדים יוכר אוטומטית כקניינו של בית העסק, שהרי העובדים מקבלים את שכרם עבור עבודתם, ומטבע הדברים הנהנה מתוצרי העבודה צריך להיות המעסיק.

כאמור, דיני זכויות היוצרים קובעים כי ככלל, זכויות יוצרים יהיו שייכים ליוצר המקורי. עם זאת, חוק זכויות יוצרים מכיר במפורש, במסגרת סעיף 37 לחוק, בכך שזכות יוצרים ניתנת להעברה, כאשר לצורך כך יש לנסח חוזה בכתב, המאשר את העברת הזכויות.

מסיבה זו, ועל מנת להבטיח כי זכויות היוצרים, בכל יצירה פרי עטם של העובדים, תימסר אוטומטית לידי המעסיק, מומלץ בחום להחתים את העובדים במפורש על חוזה, המוסר את זכויות היוצרים ביצירות אלו לידי המעסיק, כאשר עדיף כי חוזה זה ייכלל כחלק אינטגרלי מחוזה העבודה, הנחתם במועד הצטרפותו של העובד למצבת העובדים, מה שעשוי למנוע חוסר בהירות ואי נעימויות בהמשך.

יש לציין בהקשר זה, כי על אף שזכות היוצרים ביצירה ניתנת להעברה או למכירה, הרי שהזכות המוסרית ביצירה, אשר קיימת בכל יצירה אשר מוגנת תחת חוקי זכויות יוצרים, למעט תקליט או תוכנת מחשב, אינה ניתנת להעברה, ומוקנית ליוצר המקורי, ולו בלבד. משכך, גם במידה והחוזה כולל בחובו סעיף המתייחס להעברת הזכות המוסרית ביצירה, הרי שסעיף זה נוגד את הוראות החוק, ומשכך דינו להתבטל.

ראו גם:

תוקפה של יצירה

דילוג לתוכן